כשנועם תרועה עלה לראשונה לכר הדשא במגרש בשעריים, כולם היו בטוחים שמדובר בכישרון גדול, שרק צריך עוד טיפה סבלנות, והפירות יגיעו. כיום, שלוש שנים אחרי, תרועה עדיין מחכה למימוש הפוטנציאל הטמון בו, והעונה, לאחר שכבר חשב על פרישה, הוא מתכוון לחזור, ובגדול.

 

"השנה האחרונה בשעריים הייתה קשה בשבילי", מספר תרועה בכנות, "כמובן שהיו גם רגעים של שמחה, אבל מאידך היו לי הרבה רגעי שבירה שהייתי צריך להתמודד איתם".

 

"אנשים היו חושבים שאני מחשיב עצמי ל״כוכב״ בגלל כמה שערים שכבשתי ובגלל זה אני מרשה לעצמי להתבטאות שלא לנכון", מודה החלוץ, "זה נכון שהיו לי כמה התבטאויות כלפי המגרש שהוא לא טוב, וזה נכון, המגרש גרוע".

 

נועם תרועה. זו העונה שלו? (איתמר מורז)

 

"כשסיימנו את העונה אני כבר ידעתי שלא אמשיך בשעריים, רציתי להתקדם ולעלות ללאומית ולא הצלחתי למרות שאני חושב שאני כן מתאים לשם. סימני השאלה התחילו לעלות ואיפה אשחק העונה ואולי אני בכלל לא מתאים. ניסיתי בכמה קבוצות בליגה הלאומית ולא האמינו בי. זה שבר אותי. לא רציתי להמשיך לשחק כדורגל".

 

"בליגה א׳ הפגרה היא ארוכה אז יצאתי לפגוש חבר וותיק והוא סיפר לי על ליגת המכללות בארה״ב", נזכר נועם, "זה ממש עניין אותי אז החלטתי שזה מה שאני רוצה. למדתי פסיכומטרי אמריקאי ותוך כדי הלימודים עשיתי בירורים על עלויות ומסתבר שזה ממש יקר למרות מלגת הספורטאים שמציעים לך. באותה תקופה שלמדתי כבר כל הקבוצות סגרו סגלים ותאמת לא רציתי לשחק חשבתי על לפרוש. וכן המצב היה שלא שיחקתי שנה שלמה והגעגועים הרגו אותי. אמרתי לעצמי 'למה לפרוש? אתה עוד ילד'. החלטתי שאני חוזר ונלחם".

 

אחרי שנה ארוכה בבית נועם התבגר, עשה שינוי בחשיבה ובגיל 23 הוא מקווה לעשות את קפיצת המדרגה. "היום אני חושב אחרת ומתנהג אחרת. היום אני במקום יותר טוב משהייתי", אומר החלוץ. תרועה מתאמן כל יום עם מאמן אישי ושומר על כושר, בתקווה למצוא קבוצה בעונה הבאה שתקלוט את החלוץ שגדל במ.ס אשדוד ועוד בילדותו נחשב להבטחה גדולה. מי יודע, אולי העונה הפוטנציאל סוף סוף יתממש.