תקועים בבוץ: מכת המגרשים

ארז נעמן בטור דעה: בהתאחדות הבטיחו שיתנו דגש על תפעול האצטדיונים אך בפועל, השחקנים זוכים לתנאים מינימליים בחדרי ההלבשה, הבורות נערמים במגרשים, פחות כדורגל ויותר 0:0. החורף קרב ופתרונות אין. בהתאחדות מתכננים בדיקות פתע – אך האם אלה נמשלות לכוסות רוח למת?

כל חובב של הליגות הנמוכות יגיד שכבר דשנו בנושא, שהוא כבר התרגל לזלזול לכאורה מצד ההתאחדות בליגות החובבניות, ועוד כל מיני "קומפלימנטים" על הנושא המדיר שינה מעיני המאמנים והשחקנים בליגות הנמוכות. בשנת 2013 לספירה, אצטדיונים רבים בליגה השלישית בישראל (שבהרבה משחקים כמות הקהל המגיע למגרשים עולה על זה שבליגה השנייה) הם פשוט מבזים את המקצוע, מביישים את הקבוצות ואת השחקנים, ואינם אלא בגדר זלזול.

 

השבוע מכבי קריית גת שיחקה בבאר יעקב. מגרש "הבורות" המפורסם הוא הכל מלבד מגרש כדורגל. אם למישהו יש עדר פרות, או עיזים, אני מכיר אחלה של אחו, מרחק שני קילומטרים מנס ציונה. "תגיד לי, זה הגיוני שאין לי מקלחת להתקלח בסוף המשחק?" אמר לי אחד משחקני קריית גת בסיום, "יש זרם אחד שיוצא מלמעלה ואתה מוצא את עצמך מתקלח עם מישהו שבדיוק נכנס לשירותים. זו לא בושה?"

 

מה אני אגיד לכם, בושה זו כבר מילה עדינה להשתמש בה. אבל אם לומר את האמת, הם לא אשמים. איזי חמו לא אשם שהמגרש שלו נראה כמו בית גידול לחפרפרות, החבר'ה שאחראיים על המגרש בשעריים לא אשמים, סאלם לא אחראי על השיפוע במגרש באזור, ואבי שיטרית לא אחראי על כך שבסירקין יש יותר חול מדשא. מי כן אחראי? ניחשתם נכון.

 

אלירן שחר עובר את שחקני עמישב. יותר חול מדשא בסירקין (צילום: רפי נחמיאס)

 

"כאשר אנו מאשרים את המגרשים, זה קורה בפתיחת העונה כך שכל מגרש נראה כמו הקאמפ נואו" אמרו לי בהתאחדות, "מה לעשות שעל המגרש משחקים ומתאמנים כל המחלקות. לעצם העניין, ידועות לנו הבעיות ובקרוב יהיו בדיקות פתע. המטרה לשפר ולתקן את הליקווים. קבוצה שלא תעמוד בדרישות - המגרש ייסגר"

 

אם זה נכון, זה אומר שחצי מקבוצות ליגה א' לא ישחקו במגרשן הביתי בקרוב מאוד ואת האמת? אולי טוב שכך, אבל אז נפגע הערך החשוב ביותר: ערך הספורט. מכאן אנו מגיעים לעובדה שהנושא נמצא בקונפליקט מאוד מורכב, שכן קבוצות שכבר חוו את מגרשי הבוץ והבורות ירצו שגם יריבותיהן יחוו חוויה דומה, זאת בכדי שיהיה דין אחד לכולם.

 

בהתאחדות צריכים לקחת החלטה גורפת ולהתחיל כבר העונה: מחנה ועמישב למושבה, באר יעקב, מרמורק ושעריים נוסעות לנס ציונה או ראשון, ואם לא, אז שיעשו מה שעשו בקריית גת. העירייה השקיעה סכום סימלי עבור כל עירייה בישראל, 200 אלף שקלים, בכדי לשקם את האצטדיון, ואם תראו את האצטדיון בקריית גת לעומת אותו המשטח בעונה שעברה, כולל חדרי הלבשה, הבדל של שמיים וארץ.

 

עידן סרור בבאר יעקב. מוקף בבורות

 

מגרש בליגה א' לא צריך יותר מדי דברים. איש לא ביקש יציע כבוד ראוי וכיסאות מרופדים, לא עמדת שידור ולא תאורה למשחקי ערב (שגם עליה משלמים בנפרד) אלא דברים אלמנטריים, מקלחות בחדרי ההלבשה, יציע ראוי שיוכל לשבת (או לעמוד) בו קהל, מתקן ראוי לכדורגל. הקבוצות רוצות לשמור על הביתיות וערך הספורט? חייב להיות כאן מהלך גורף. ראשי המועדונים חייבים להתאגד יחדיו ולהרים קול צעקה בכדי שלא יאשרו את המגרשים האלה, שכבר יודעים שמועדים לפורענות.

 

משרד התמ"ת אשר מאשר את האצטדיונים בליגת העל והלאומית ומציב תנאים מחמירים מאוד, חייב לקחת פיקוד ולתת דגש גם על מגרשי ליגה א', אשר מארחים אלפי אוהדים במהלך העונה, ורק בדרך נס נמנע אסון עד כה. הקבוצות עם האצטדיונים ה"בעיתיים" יכולות לנדוד לעונה אחת, בתהליך הבראה ארוך וחד פעמי, אשר ייתן מענה לשנים לכל האצטדיונים הללו. כך אולי, בדרך פלא, נזכה יום אחד לראות אצטדיונים ראויים גם בליגות הנמוכות.

 

זאת מבלי שהזכרנו ולו בחצי מילה את בריאות השחקנים, שהקריירה שלהם, שלמעשה מפרנסת במובן מסויים אותם ואת משפחותיהם, יכולה להיקטע ברגע, אם הרגל נכנסת לבור הלא נכון. הטור הזה נכתב רגע אחרי היורה, ואני בטוח שאפילו בסדרה "משחקי הכס" לא מפחדים מהחורף, כמו שמפחדים ממנו שחקני הליגות הנמוכות בישראל.