ביום שישי נפגשו למשחק מעניין באר יעקב החזקה וצפרירים חולון הצנועה. באר יעקב, שהשקיעה סכומים אדירים והביאה לשורותיה תותחים כבדים כדוגמת אלירן מגול,ארז ירימי ועדי שקרוקה, לא יכלה לילדים של "צפרירים" וחילצה ממנה תיקו. זאת לאחר שהורחק לחולון שחקן בתחילת המחצית השנייה.
כשאני אומר שבאר יעקב חילצה תיקו מחולון, אני מתכוון לעובדה שהקבוצה סופגת שישה שערים בשני מחזורי הפתיחה של הליגה, וההגנה אינה מספקת את הסחורה. אבי דבח הביא לקבוצה שחקני התקפה מהטובים בליגה ויש לו עוד פריבלגיה לייבש את ארז ללוז המצוין, אך דבח כנראה שכח שאת המשחק מנצחת קודם כל ההגנה .
אבי דבח. "אולי שכח שאת המשחק מנצחת קודם כל ההגנה" (צילום: אלירן ברנשטיין)
במהלך הפגרה חיזקה באר יעקב רק את ההתקפה (שבינתיים עושה את העבודה עם שישה שערים מתחילת העונה) והסתמכה על הנסיון של שי גבאי, חסון ואגסי בחוליית ההגנה. אך כנראה שבבאר יעקב שכחו שצריך גם מהירות, והשחקנים של חולון הוכיחו ביום שישי שמהירות זהו אכן שם המשחק. חיים ירמיהו (הסילון) הבלתי נגמר ורועי גליקשטיין המהירים הביכו לא פעם את הגנת באר יעקב. לראייה, הקבוצה ספגה שלושה שערים במחצית אחת! הרהורי ליבי אומרים שעם אמנון בר לב לא היה מורחק בתחילת המחצית השנייה בצהוב שני מטופש, צפרירים גם הייתה מבקיעה עוד שער או שניים.
שלומי שלום, מאמנה של חולון מעביר תידרוך לפני המשחק לשחקניו. (צילום: אלירן ברנשטיין)
בבאר יעקב הרגישו על בשרם כבר בתחילת העונה שקל לא יהיה להם, ובניגוד לעונה שעברה, אז הליגה נגמרה כבר במחזור העשירי עם הדהירה של שעריים, השנה יש לנו קבוצות טובות שמשחקות עם שיטה ודרך. לדבח יש זמן לשנות דברים תוך כדי תנועה, שכן אנו נמצאים במחזור השני בלבד. דבח כבר הוכיח לכולם שהוא מאמן טוב מאוד כשלקח את הקבוצה אשתקד בתחילת העונה, כשזו שהייתה במקום האחרון, וסיים איתה בצמרת הטבלה.
מילה טובה מגיע למאמן צפרירים חולון, שלומי שלמה, שעם תקציב אפסי וזעום בנה תלכיד נהדר שמורכב כולו משחקני בית שגדלו במחלקת הנוער של האגודה. חולון מסתמנת כסוס השחור של המחוז לאחר שסיימה בשתי תוצאות תיקו מכובדות עם שתי הקבוצות הטוענות לכתר: שיכון המזרח ובאר יעקב. שלמה מוכיח לליגה שלא צריך סכומי עתק כדי לשחק כדורגל טוב ויפה. הוא מחובר לשחקנים, מדבר בגובה העיניים ולא מונע מאגו. האימונים אצלו מתנהלים בקצב גבוה והשחקנים מחזירים לו במגרש.
כפר קאסם אומנם מועמדים לעלות ליגה, אבל ליגה ב דרום א כבר לא מה שהיתה..(צילום: לוטפי עיסא)
הנושא השני עליו אני רוצה לדבר השבוע הוא המצב הלא מובן במחוז דרום א' של ליגה ב':
במהלך הפגרה לא שמענו על קבוצה אחת שהצהירה שהיא רוצה לעלות ליגה. קבוצות כמו כפר קסאם, אור יהודה, וגם מחנה יהודה, לא התחזקו בצורה משמעותית והתחילו להתאמן מאוחר, יחסית לקבוצות המכנות עצמן "קבוצות צמרת" במחוז. עד לפני מספר שנים מחוז דרום א' היה חזק מאין כמוהו, כאשר שיחקו בו הפועל אזור, "קביליו" יפו, בית"ר כפר סבא, "עמישב" פתח תקווה ואפילו בני טייבה. בינתיים, כל הקבוצות הללו כבר העפילו לליגה א' ובאופן טבעי המציאות הייתה צריכה לספק לנו קבוצות חדשות שרוצות להתמודד על העלייה. בפועל, קיבלנו רמה חלשה וקבוצות שמפחדות להצהיר על עלייה.
הקבוצות מתאמנות שלוש פעמים בשבוע (קבוצה שרוצה לעלות ליגה צריכה להתאמן לפחות ארבעה אימונים בשבוע),שחקנים משוחררים לחופשות על בסיס קבוע, האימונים מתנהלים בעצלתיים, וכך אנו מקבלים רמה חלשה. בכל שבוע אין אנו יודעים מי תנצח ומי תקבל בראש.
כמה חסר בדרום א קבוצה שמושכת אחריה אלפי אוהדים...(צילום: ניר חורי)
במחזור האחרון היינו עדים לחולשתה של הליגה, כאשר עוצמה חולון אירחה את מחנה יהודה בביתה. במחזור שעבר "פירקה" עוצמה את שיכון ותיקים 1:6, ובמועדון הקטן החיוכים לא פסקו. מחנה, שהגיעה למשחק לאחר תיקו משעמם עם הוד השרון, ניצחה את עוצמה בתוצאה הלא נתפסת 0:8!!
הכיצד ייתכן שקבוצה שמבקיעה 6 שערים במחזור הראשון סופגת 8 שערים במחזור השני?! ואולי זה בעצם מראה על חולשתה של שיכון ותיקים?
לסיכום, הבנו בסוף השבוע האחרון ששם ההמשחק הוא הגנה. מאמנים שלא יתאמו הגנות, לא יעמידו את הקבוצה נכון על המגרש, ולא ידרשו יותר מהשחקנים, יספגו בכל משחק - משחק הכדורגל בנוי מטעויות, כך היה וכך ישאר!
גמר חתימה לכל עם ישראל וצום קל ומועיל!
