הכדורגל המקצועני בארץ בשיא השפל שלו
בשבועיים האחרונים נכתב ונאמר הרבה על משחקי הפלייאוף של הפועל אזור ומכבי שעריים. כשבוע ימים לאחר מכן, כשהכול מתחיל להירגע והאמוציות חוזרות שוב למקומם, ניתן לעשות סיכום רציונאלי למה שקרה בשבועיים של טירוף חיובי, בעוד הכדורגל המקצועני בארץ (ליגת העל והליגה הלאומית) עובר תקופה קשה ונמצא בשיא השפל שלו אי-פעם. עם זאת, היות ועיקר ההתעניינות של אתר "גולר" הוא הליגות הנמוכות, נתרכז דווקא בהן. בקנה מידה של הליגות הנמוכות, הפיקנטריה ורמת האמביציות היו גבוהות מאוד: מצד אחד התייצבה מכבי שערים, שבעבר שיחקה בליגה הלאומית - בזמנו הליגה העליונה בישראל, ומולה ניצבה והפועל אזור, שכבר 23 שנה "כמעט עולה" לליגה א', ואט-אט הפכה ללעג של הרחוב הספורטיבי באיזור כולו.
3,500 צופים של מכבי שעריים מול אזור. תעודת כבוד לליגות הנמוכות! (צילום: אביחי חיים)
ציפיות גדולות-קהל גדול
הציפיות לקרב הענקים היו בשמיים. זה ניכר בעובדה שהגיעו לאצטדיון 'הברפלד' בראשל"צ כ-5,000 צופים: כ-3,500 אוהדי שערים, כ-1,000 אוהדים מאזור הקטנה, ועוד אנשי כדורגל שאיכלסו את יציעי הכבוד. ואכן - ההר לא הוליד עכבר. ראינו משחק מתוח, בו אזור שלטה עם כדורגל טוב יותר מהמקבילה שלה מליגה ב' דרום ב', עד אשר שערים, בתוך חמש דקות, עקצה את אזור, ניצלה את הרפיון הרגעי של יריבתה וקבעה 0:2. אזור עוד חזרה ל-1:2, אך שעריים עמדה בלחץ של הדקות האחרונות, ובסיום 95 דקות, החלה את החגיגות עם הקהל הנפלא שלה, ושלחה את אזור להזדמנות האחרונה - משחק מבחן נגד הלפני האחרונה של ליגה א' דרום, מכבי נתיבות.
כעבור שבוע, באותו מקום ואותה שעה, התקיים משחק לא פחות גורלי, בו הפעם רגלה של אזור הייתה על העליונה, כשגברה על נתיבות ב-0:1 "קטן". המאמן שי מאור למד לקח - הוא שיחק במערך מאוד סגור והורה לשחקניו לשחק בסבלנות ולהמתין להזמנות. אותה הסדמנות אכן הגיעה בדקה ה-30, כאשר שי כחלון מצא את הרשת, לשמחתם של אוהדי אזור, שגם הפעם הפתיעו עם כ-700 אוהדים נלהבים.
הפועל אזור בהתכנסות אחרונה לפני המשחק. האם הם התפללו לפני המשחק? (צילום: אביחי חיים)
המנצחים הגדולים
המנצח הגדול של שני המפגשים לא הייתה רק ליגה ב' דרום, ששתי האלופות שלה עלו. מנצח לא פחות גדול היה הכדורגל שלנו:
• יחסית לליגות הנמוכות הגיע קהל מגוון ביותר - הרבה משפחות, כולל ילדים, הורים, דודים וסבתות באו לעודד באופן ספורטיבי.
• בשני המשחקים שררה אווירה מאוד ספורטיבית, למרות הפרס היוקרתי שעמד על הפרק.
• יושבי הראש של הקבוצות התייחסו אחד לרעהו בכבוד וידידות, הן לפני המשחק והן אחריו.
• ראינו תצוגת שיפוט מעולה של צוות שופטי ליגה לאומית צעירים, שלא באו עם "האף למעלה" כדי לשפוט את ה"פאלחים" של ליגה ב'.
• בימים אלה, כשיש המון ביקורת על ההתאחדות, מגיעה מילה טובה לאיש ההתאחדות, ניסן מורד, שהיה אחראי על האירגון והסדר - כל הכבוד!!
ועכשיו, נגמרה החגיגה ובפניי אנשי אזור ושעריים כבר עומד אתגר חדש: הכנת קבוצותיהן למציאות חדשה בליגה א'. שיהיה לשתי הקבוצות בהצלחה.
התפילה לפני המשחק לא עזרה לשחקני נתיבות. או שדווקא כן....(צילום: אביחי חיים)
כדורגל ודת - סיפור התפילה בבית הכנסת של הרב המיתולוגי של מכבי יפו, הרב אברהם בכר ז"ל.
מראש אני מודיע שאני אוהב דת. אני הולך מדי פעם לבית הכנסת ומאוד אוהב מסורת, במיוחד בקרב המשפחה. נדמה לי שקורה בשנים האחרונות משהו בעולם הכדורגל, שאין לו שום קשר עם הדת. מבחינתי זה התחיל לפני כשנתיים, כשאיתי שכטר, לאחר הבקעת שער, שם כיפה אדומה על הראש, ובתגובה ספג מהשופט, הספק קפדן ספק אנטישמי, כרטיס צהוב. מדובר בצעד תמוה מצד השופט, שכן מדובר בתופעה כלל עולמית. הרי גם הכוכבים הגדולים בעולם מסתכלים כלפי מעלה, מצטלבים ועוד. האם זה מפריע? ממש לא - כל אדם באמונתו יחיה.
ובכל זאת, יש מקום לביקורת: הפועל אזור התכנסה לפני המשחק נגד שעריים לבית מלון פשוט ומאוד יפה על-יד 'בלומפילד', ובשעות הצהרים הקבוצה חצתה את שדרות ירושלים בכדי להתפלל מנחה בבית הכנסת של הרב המיתולוגי של מכבי יפו - אברהם בכר ז"ל. האם זה מפריע? לא, שוב מכיוון שכל אדם באמונתו יחיה. אלא שבינתיים למדנו שזה לא עזר לאזור. כעבור שבוע, שעתיים לפני המשחק המכריע של הפועל אזור מול מכבי נתיבות, האחרונים היו לא פחות מקוריים, כאשר התפללו מנחה מול חדר ההלבשה של אזור באצטדיון בראשל"צ. האם זה מפריע? לא, כי בן אדם באמונתו יחיה. גם הפעם למדנו שזה לא עזר לנתיבות. מצד שני, אולי בעצם התפילות כן עזרו הפעם? אומנם לא לנתיבות, אך ששון האלונקאי המסור של אזור, במשך עשרות שנים "התגנב" לתפילה. מי יודע, אולי זה מה שעשה את ההבדל.
המשחק מול יבנה ואסי גלבוע. כל מי שהתראיין מהשחקנים, הודיע שה' איתו- אין לנו אותו אל? (צילום: אביחי חיים)
למחרת, ביום ו', בדרמה של העלייה מליגה א' לליגה הלאומית בין הפועל גלבוע למכבי יבנה, קיבלנו שיעור דת נוסף מכל שחקן ומאמן שהתראיין והודיע שה' היה איתו ועם הקבוצתו. נכון, זה לא מפריע, כי כל אדם באמונתו יחיה. אני רק תוהה בעצמי, ומפנה זאת לתשומת ליבם של כל האנשים הטובים האלה: הרי אין לנו את אותו האל. זה לא רק האל שלנו, של נתיבות, אזור, שעריים, ותתפלאו, גם של מרמורק. יותר מכך – אבל זה גם האל של הנוצרים והמוסלמים. פעם, לפני הרבה מאוד שנים, חזרנו בשבת מהים עם חברים שגרו באותו בניין המגורים עם הרב הצבאי הרב שלמה גורן ז"ל. כשיצאנו מהרכב החבר שלנו אמר לנו: "ברוך השם, שרק עכשיו התחיל לרדת גשם". הרב גורן, שבדיוק חלף בהמקום, הגיב: "בשבת מתוך הרכב יש לכם דו שיח עם ה'?". אז באמת, בואו נכבד את האל של כולנו ונחזור קצת לפרופורציות.