הפועל לוד הגיעה לעונת המשחקים עם ציפיות גבוהות וקבוצה שנבנתה במטרה ברורה לעלות ליגה. על כר הדשא היא גם הראתה לא מעט רגעים של עליונות, בעיקר במשחקי הבית, אך בסופו של דבר סיימה את דרכה רגע לפני הפלייאוף ובעיקר עם תחושת פספוס לאחר הפסקת הליגה.
שוער הקבוצה, ג׳רמי חאובל, מסכם עונה לא שגרתית ומעניק זווית מעניינת למה שקרה בלוד.
איך אתה מסכם את העונה?
“לסכם עונה שלא הסתיימה זה קצת כמו לשרוק לסיום בדקה ה-70. הרי בכדורגל, כמו שכולנו יודעים זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.”
למרות זאת, חאובל מדגיש את העוצמה של הקבוצה בבית:
“אם נסתכל על המספרים, בבית היינו באנקר. המבצר בלוד היה כמעט בלתי חדיר, וההפסד היחיד שלנו שם קרה כשצפיתי מהיציע בגלל צהובים. במגרש גדול ועם הרכב מלא אני לא חושב שיש קבוצה בליגה שיכולה לעמוד מולנו.”
הפועל לוד בנו קבוצה חזקה לעלייה מאוכזב שהליגה הופסקה?
“אין מאוכזב ממני על הפסקת הליגה. הנפש שלי צמאה לדשא של ליגה ב׳ המשוגעת והמהנה בעולם. למרות הכל, נהניתי מכל רגע מהמתקן המצוין בלוד, מהשחקנים המוכשרים ומהתשוקה הבלתי נגמרת של אופיר.”
אתה חושב שהייתם יכולים לעלות ליגה?
“זו שאלה רטורית. כל מי שנושם כדורגל יודע שכל עוד יש סיכוי תיאורטי הכל אפשרי.”
מה לא עבד בסופו של דבר?
כאן חאובל נכנס לעומק ומסביר את הפערים:
“מה שהיה חסר לנו זה בעיקר המשכיות. אי אפשר לרוץ מרתון כשמחליפים נעליים כל קילומטר. הפציעות והשינויים התכופים בסגל הקשו עלינו לייצר את השטף שצריך כדי ללכת עד הסוף.”
הוא גם מתייחס להבדל בין הבית לחוץ:
“בחוץ זה כבר סיפור אחר. בליגה ב׳ המגרשים הקטנים הופכים לפעמים לזירת קרב, והכדורגל היפה והטכני שלנו פחות בא לידי ביטוי במשחקים כאלה. שלטנו, לחצנו אבל הכדור פשוט סירב להיכנס כמו בבית.”
מה הכיוון לעונה הבאה? אתה ממשיך בלוד?
“כרגע יש דברים גדולים יותר מכדורגל. אני מתפלל לסיום המלחמה, לחזרת כל החיילים הביתה בשלום, ורק אז נוכל לחזור בראש שקט לדבר על הדבר שאנחנו הכי אוהבים.”
הפועל לוד אולי לא השלימה את המשימה, אבל מהדברים של חאובל עולה תמונה ברורה מדובר בקבוצה עם פוטנציאל גדול, זהות התקפית ואופי. אם תצליח לשמור על יציבות ולהתגבר על הפציעות, ייתכן שבעונה הבאה היא כבר תהיה זו שתעשה את הצעד קדימה.
צילום: ארז נעמן. ג׳רמי חאובל ולוד רצו לעלות ליגה על המגרש
