עולם הספורט הישראלי ידע לא מעט משברים, אבל המצב הנוכחי מוליד תופעה מסוכנת שחובה להציב לה תמרור עצור בוהק. בימים האחרונים מגיע אלי מידע מדאיג לפיו מועדונים פותחים את שעריהם, מקיימים אימונים סדירים, השחקנים, שהם עובדים לכל דבר ועניין מתייצבים ומבצעים את עבודתם – ובמקביל, ההנהלה מחתימה אותם על מסמכים המאשרים יציאה לחל"ת רטרואקטיבית.
המשמעות פשוטה , המועדון נהנה מהעבודה שלכם, אבל דורש מהמדינה לשלם לכם את השכר.
קוראים לזה גניבה מקופת המדינה.
בין "מתווה" לבין עבירה פלילית
חשוב לעשות סדר: מוסד החל"ת נועד למצבים שבהם מקום העבודה סגור או שאין בו פעילות. אם המועדון אינו פעיל, אין אימונים והשחקנים בבית, הגשת בקשה לדמי אבטלה במסגרת מתווה ממשלתי היא צעד חוקי ולגיטימי.
אבל, וזה "אבל" קריטי, ברגע שהמועדון פתח את שעריו, השחקנים הגיעו למגרש, לבשו את מדי האימון והתאמנו תחת המאמן, חלה על המעסיק חובה חוקית בלתי מתפשרת, לשלם שכר עבודה מלא.
מועדונים מסוימים מנסים "למתק" את הגלולה ומבטיחים לשחקנים ״אנחנו נשלים לכם את ההפרש בין דמי האבטלה לשכר המקורי שלכם".
אל תתבלבלו, ההבטחה הזו היא הודאה בביצוע עבירה.
המועדון מדווח לביטוח הלאומי שהשחקן לא עובד, בזמן שהוא עובד בפועל.
המועדון מקבל "שירות" מהשחקן מבלי לשאת בעלויות השכר, תוך גלגול העלות על הציבור.
שחקן שחותם על הצהרה כוזבת לביטוח הלאומי (שהוא אינו עובד) בזמן שהוא מתאמן, חשוף אישית לסנקציות פליליות, לתביעות להשבת כספים ואף לאובדן זכויות סוציאליות בעתיד.
האחריות היא עליכם
אני מבין את הלחץ. המועדון מציג זאת כ"עזרה להישרדות הקבוצה", וקיים חשש טבעי למעמדכם המקצועי. אך עליכם לזכור, המועדון לא יהיה שם כדי להגן עליכם בחדרי החקירות של הביטוח הלאומי או רשויות המס.
הכלל הוא פשוט, עבדתם? המעסיק חייב לשלם. לא עבדתם? המדינה תסייע.
השילוב בין השניים , עבודה בפועל ודיווח על
חל"ת – הוא מחוץ לתחום החוק.
עו״ד אמיר כהן צילום:יח״צ
לסיכום
מועדוני ספורט אינם מעל החוק. אל תחתמו על מסמכי חל"ת רטרואקטיביים עבור ימים בהם הגעתם לאימונים ועבדתם .
