"מה לי ולקרבי?"

כוכב הפועל בית שאן ומלך השערים שלה, מוטי אוחיון, לא התייצב בחודש אוגוסט בלשכת הגיוס ומאז הוא נחשב לעריק. והכל בגלל שבצבא החליטו שישרת בגולני. "הסברתי להם שהכדורגל זה כל חיי, אבל זה לא עשה עליהם יותר מדי רושם".

 

כוכב הפועל בית שאן, מוטי אוחיון, הוא עריק משרות צבאי סדיר. אוחיון, שהיה אמור להתגייס ב- 10באוגוסט השנה, לא הגיע ללשכת הגיוס בטבריה, ומאז לא יצר כל קשר עם הצבא. "רצו לשלוח אותי לשרת בגולני, לא מתאים לי, מה לי ולקרבי?", הוא אומר, "הייתי שלוש פעמים בלשכת הגיוס, ביקשתי להיות ג'ובניק, הם קבעו שאהיה קרבי, זה לא התאים לי.

הסברתי להם שהכדורגל זה כל חיי, אבל זה לא עשה עליהם יותר מדי רושם".

 

מוטי אוחיון(משמאל)

 

-אתה מתכוון להסגיר את עצמך באיזה שלב?
"בינתיים אנחנו בתמונת העלייה, כך שאני לא כל כך חושב על עניין הצבא, למרות שפניתי לכמה אנשים שינסו לעזור לי לפתור את בעייה. אם נצא מתמונת העלייה אסגיר את עצמי לצבא, אבל רק בתנאי שלא ישלחו אותי לשרת בקרבי. אני מוכן לשבת בכלא אם נעלה ליגה".

-וגם לשרת בגולני?
"לא, מה פתאום. אם אהיה בגולני אבכה כל היום. אני טיפוס של בית, חייב להיות כל יום בבית עם המשפחה. בעונה שעברה שיחקתי בקבוצת הנוער של עירוני ראשון לציון, גרתי בפנימייה שם, ובכיתי כל היום. אני קשור למשפחה, לא רגיל להיות כל כך רחוק מהם. הייתי שם ארבעה חודשים, אבל נשברתי וחזרתי הביתה. לא אהבתי את החיים שם, את האוכל, היה לי קשה עם הבדידות. הייתי שחקן הרכב אצל המאמן אלכס בר מכר, באו לקראתי והסכימו שלא אתאמן בתחילת השבוע, הייתי בא רק בסופי שבוע ומשחק, אבל היה לי קשה להתאקלם. בר מכר ויתר לי כי ידע שקשה לי, ובסוף נשברתי אחרי ארבעה חודשים וחזרתי הביתה לבית שאן, כאן המשפחה והחברים שלי".

-אם בצבא יתעקשו על קרבי תתעקש לא לשרת?
"אני רוצה לשרת את המדינה כמו כל חייל, אבל לא רוצה שהכדורגל יפגע בעיסוק שלי. באו לקראת אלפי שחקנים, למה שיפגעו דווקא בי? דיברתי עם כמה אנשים שיכולים לעזור לי מול הצבא, אבל ברגע האמת כולם נעלמים. כל אחד דואג רק לעצמו".

מוטי אוחיון, בן 18, נחשב לדבר הבא בכדורגל הבית שאני, שמייצר מדי שנה עשרות שחקנים מוכשרים, אבל הכדורגל המקומי לא נהנה מהם למרבה הצער מאז נפילתה של הפועל בית שאן האגדית. כבר כאשר אתה מתקשר לסלולארי שלו, אתה מבין שיש לך עסק עם כדורגלן. השיר "אוהב לשחק כדורגל" מתנגן לו, "נראה לי שג'קי מקייטן שר אותו, לא יודע, זה שיר שהולך איתי כבר כמה שנים", הוא מסביר.

מדי בוקר הוא משכים קום, הולך לחדר הכושר 'דרים' בבית שאן, שם הוא עושה שעות נוספות כדי לחזק את גופו, ואחרי הצהריים הוא מתאמן עם הקבוצה. עד כה הוא כבש שבעה שערים, הוא בראש רשימת הכובשים, השבוע נגד מכבי עין מאהל כבש שלושה, במשחק בו קבוצתו התפוצצה וכבשה תשעה שערים ללא מענה. "ברוך השם אני לא מתלונן, הולך לי טוב, הקבוצה מתחילה להתחבר, אבל עד היום המשחקים היו לפרוטוקול. רק בשבוע הבא, אחרי המשחק נגד הפועל מגדל העמק, נדע לאן פנינו מועדון והאם כוונות העלייה שלנו רציניות".

-כל העונה תלויה במשחק הזה?
"אני חושב שכן. הם קבוצה טובה, פתחו מצוין את העונה, אבל גם אנחנו טובים ויהיה משחק טוב. הם מכירים אותי טוב כי בעונה שעברה עשיתי להם בית ספר למרות שהפסדנו. המאמן רפי בוסקילה בא לדבר איתי, רצה שאבוא למגדל העמק, אבל בבית שאן לא ממהרים לשחרר אותי".

בתחילת העונה הנוכחית היית מבוקש באסי גלבוע
"נכון, הם רצו אותי, בית שאן שחררו שחקנים בלי כסף, אבל עלי לא היו מוכנים לוותר. אמרו שהם בונים עלי לעתיד".

-השאיפות שלך הן בטח יותר מאסי גלבוע
"נכון, אני רוצה להגיע הכי רחוק שאפשר. זה החלום שלי. אבא שלי דחף אותי מגיל 3 לשחק כדורגל. תמיד שיחקתי נגד שחקנים גדולים ממני. אני רוצה להגיע לליגת העל ואחר כך לאירופה. אני מאמין שזה אפשרי, צריך רק סבלנות ועבודה קשה".

-הזכרת את אבא שלך. הוא דוחף בסגנון יעקב בוזגלו?
"לא, בכלל לא. בלעדי אבא שלי לא הייתי מגיע לשום מקום. הוא דחף אותי, כל הזמן עודד אותי, אבל הוא רחוק מיעקב בוזגלו. כשהייתי בראשון לציון הייתי בוכה לו שקשה לי אז הוא לא היה חושב פעמיים, מתניע את האוטו ובא אלי כדי שלא אהיה לבד. אבא שלי יעקב, גדל על הפועל בית שאן הגדולה. הוא היה הולך לכל משחק שלהם, היה אוהד שרוף. עד היום הוא מספר לי סיפורים על אותה תקופה. לי לא יצא לראות אותם, אבל ממה שאני מבין זו הייתה תקופה מופלאה".

 

הסיפור המלא יתפרסם ביום שישי במקומון ידיעות הגליל