"היינו כפסע מהפלייאוף העליון"

כך אמר עוזר מאמן עירוני אשדוד בעונה החולפת, אסף פחימה. השחקן שפרש זה מכבר הגיע לתפקיד ממש במקרה כשבעקבות הפינוי מביתו בקריית שמונה למרכז, החליט לשנות כיוון בעזרת חברו הטוב, סוכן השחקנים אריאל בוזורגי ושודך למאמן רז משולם. "תוך שניות הפכנו לצמד שמבין אחד את השני בצורה עיוורת", משחזר פחימה.

אסף פחימה הוא שם דבר בצפון. עם רזומה עשיר כשחקן שכולל את הפועל קריית שמונה בלאומית, שנה וחצי בחו"ל (רומניה) בקבוצות נוספות בליגות א' ו-ב' כשעל שמו רשומות לא פחות מ-6 עליות ליגה. לאימון הוא הגיע ממש בטעות בעקבות המלחמה והפינוי למרכז הארץ. "באחת השיחות שלי עם סוכן השחקנים והחבר הטוב שלי, אריאל בוזורגי, הוא שאל אם ארצה לאמן בתקופה הזו", משחזר פחימה, "ישר נענתי לזה והוא יצר חיבור ביני לבין המאמן רז משולם שאימן בזמנו ״במכתש גבעתיים״. החיבור היה מיידי ותוך שניות הפכנו לצמד שמבין אחד את השני בצורה עיוורת. הצטרפתי אליו באמצע העונה והפסדנו את העלייה במשחקי הפלייאוף. משם המשכנו לאתגר המעניין והלא פשוט שחיכה לנו. עירוני אשדוד, קבוצת האוהדים המטורפת מליגה א' והשאר היסטוריה".

 

הגעת מקרית שמונה, לליגה הדרומית בגלל המצב, איך אתה מסכם את התקופה?

"ידענו שהתקציב לא גבוה, בלשון המעטה ביחס לשאר הקבוצות, אבל ידענו שיש שם מעטפת שיכולה לצמצם את הפערים הכלכליים. בנינו את הקבוצה בפינצטה. כל שחקן נבחר בקפידה יתרה כשהאישיות הייתה הפרמטר החשוב ביותר, הרבה לפני הפן המקצועי שמח שהצלחנו לבנות קבוצה חזקה מאד מבחינה חברתית, חדר הלבשה אולי הטוב ביותר שיצא לי להיות שותף לו וגם קבוצה משבחינה מקצועית יודעת מה היא רוצה מעצמה, מבינה מה החסרונות שלה ומנסה למנף את היתרונות".

 

איך אתה מסכם את העונה?
"הייתה הצלחה גדולה מאד, היינו כפסע מפלייאוף עליון וזה אומר הכל. ברור שתמיד יש והיה מה לשפר ואת זה ניקח להמשך הדרך. חייב לציין את ההנהלה בראשות יגאל ממן שנתן לנו את כל המעטפת שעמדה לרשותו, שקט תעשייתי לעשות את מה שאנחנו מאמינים ונתן לנו גב מלא. את יעקב לנגרמן מנהל הקבוצה המסור שהיה שם תמיד בשביל כל דבר, יאנה חברת ההנהלה שכמו אמא תמיד דאגה להכל ואם שכחתי מישהו אני מתנצל. מילה ענקית גם לאוהדים המטורפים של הקבוצה שנתנו לנו הרגשה בייתית בכל משחק חוץ , תמיד ידעו לתמוך גם ברגעים פחות טובים".

 

עכשיו אתם חוזרים לצפון, מה הכיוון שלך? 

"התקופה של הפינוי והעבודה במחוז הדרומי הייתה תקופה מאתגרת מאוד ולא תמיד פשוטה. מצד אחד אנחנו במלחמה על הבית, מפונים, גרים במקום חדש, המשפחה מפוזרת, הילדים נמצאים במסגרות חדשות ולא תמיד מסודרות ואזעקות שליוו אותנו גם למרכז. אז זה באמת היה קשה ולא קל כמו שזה נראה מבחוץ אבל הכדורגל היה המפלט לכמה שעות להישאר באיזור הנוחות שאתה כל כך אוהב, בעיקר באשדוד. זה נתן לי להעביר את התקופה בצורה הרבה יותר טובה באופן יחסי. כאן חייב לפרגן לאישתי אבייה שתמיד תמיד תומכת ומפרגנת ושמחה תמיד בשימחתי ודואגת תמיד שהכל יהיה בשליטה בבית בשביל השקט בכדורגל".

 

אם הייתה לך אופציה להישאר בדרום, היית נשאר? לגור? לאמן?

"עכשיו חוזרים לצפון חוזרים למציאות לא פשוטה. יש לנו עסקים של המשפחה שאני חלק מהם וחייבים לשקם אותם ממש מאפס, צריך לשקם את הבית ולהחזיר אותו למצב סביר אחרי שנתיים בחוץ ועל כל זה האהבה לכדורגל תמיד נמצאת שם, כך שאם תהיה הצעה שתתאים לי אז בוודאי שאשקול אותה.
הליגה בדרום שונה מאוד מהצפון אבל להישאר בדרום לא הייתי נישאר לגור, כי מבחינתי עם כל הקשיים אין כמו קרית שמונה והאנשים שגרים בה.
לאמן בדרום ניראה לי לא ממש רלוונטי בגלל המרחקים. אבל אתה יודע אף פעם אל תגיד אף פעם".

 

מילה לסיום
"תודה לבורא עולם על הכל"

הגיע לאימון ממש במקרה. פחימה (עובדה אכתילאת)