הרבה נוסטלגיה היה במפגש בין הפועל לוד ולמכבי יבנה, שתי אימפריות בעבר בליגה הלאומית, אז הליגה הראשונה. לוד התפרקה, הוקדמה מחדש ועלתה לליגה א' ואילו יבנה מדשדשת כבר שנים בליגה כשכל עונה מבטיחים שם "העונה אנחנו עולים".
גישה זו ליוותה את היבנאים בכל מהלך הפגרה. רכבת של שחקני רכש ומאמן חדש והכל כדי להגשים את המטרה הנכספת. זה התחיל בצליעה בשני מחזורי הפתיחה אולם מאז חיברה יבנה 2 ניצחונות שהעמידו אותה במקום טוב, קרוב לפסגה.
בלוד? שם לא כל כך מעיזים לדבר על עלייה אך לא מתביישים לדבר על הצמרת אבל בינתיים כל מה שמוליך אותם הוא לא לחזור על טעויות העונה שעברה. בינתיים זה הולך לא רע ולוד מוקמה ערב המחזור, צמודה ליבנה כך שהיה זה משחק צמרת לכל דבר ועניין.
יבנה פתחה את המשחק היטב וכבר במחצית הוליכה 0:2. כאשר שקד נבון היה מהבולטים בשורותיה כשבישל לעודד בירו (15) וכבש שער בעצמו (20). השער השלישי נכבש ממש עם פתיחת המחצית השנייה כשאור זוזוט הגביה הישר לראשו של עידו אקסברד שבאחת הנגיעות הבודדות שלו במשחק כבש וקבע 0:3.
במחצית השניה לוד פשוט שכבה על שער יבנה, הגיע לשלל מצבים אך החמצות ענקיות של שחקניה מנעו לפחות תיקו ואולי אפילו ניצחון. לוד צימקה בדקה ה-50 מראשו של טרס שולקובסקי ועל סף הסיום קינח אופק יפרח בפנדל וקבע 3:2 בסיום.
לסיכום, יבנה לא שיחקה מספיק טוב אבל זה הספיק לה כדי לנצל טעויות של שוער לוד, לכבוש שלושה שערים ולנצח. לוד שחקה נהדר במחצית השנייה, הייתה עדיפה ושווה לפחות נקודה אך חוסר מזל מנע זאת ממנה. היא בהחלט יכולה להיות פקטור משמעותי בצמרת.
שקד נבון, משחק גדול לקשר הצעיר.
