ברכה במסווה?

למרות המחאות שנשמעו מאנשי הכדורגל בישראל על שינוי מבנה הליגות, עבור שחקני הליגות הנמוכות, עדי לוי חושב כי ייתכן שמדובר בברכה במסווה. מדוע? ובכן, בלשונו של אלברט איינשטיין: "..בלב הקושי שוכנת הזדמנות...".

שינוי מבנה הליגות הביא איתו כעס גדול, ובצדק רב, מצד בעלי הקבוצות, על עצם השינוי ועל איך בכלל ייראה הכדורגל שלנו בעוד שנה, שנתיים, חמש שנים מהיום. עד כאן הכול בסדר. מה שלא שמעתי מאף אחד זהו עניין "די שולי ", והוא - השחקנים שמשחקים היום בליגות א' ו-ב', שהן נכון להיום הליגות השלישית והרביעית, ומהעונה הקרובה יהיו הליגה הרביעית והחמישית.

כקואוצ'ר, אני חושב שהשחקנים קיבלו, מבלי שביקשו זאת, הזדמנות מצויינת לבחון את עצמם, אם הם באמת רוצים ומסוגלים להיות שחקנים בליגה גבוהה יותר. אני חושב שבליגות האלה יש לא מעט שחקנים שיכולים לשחק בליגות אחרות. דוגמאות לכך לא חסרות, כשהבולט ביותר לטעמי הוא עומרי עטיה, שמשחק כבר עונה שלישית בהפועל רעננה, אחרי שהשתייך להפועל מרמורק עוד בתקופתי כמאמן הקבוצה. מה שבלט כל הזמן אצל עומרי הוא הרצון העז להצליח ולצאת ל"ליגה של הגדולים". זוהי בדיוק התכונה שהשחקן חייב לגבש לעצמו, ובמיוחד השנה.

לא מעט הכנה מנטלית נדרשת מהשחקנים במהלך הפגרה הקצרה, שאוטוטו נגמרת(ושעליה ארחיב בהמשך), אך גם לא מעט הכנה מקצועית, כחלק מההכנה הכללית של הקבוצה. אם בעבר היה צריך להיות "רק" כישרוני, היום כישרון בלבד לא מספיק. אם בעבר לא נידרשה הכנה, כחלק מההכנה היום, השחקן חייב לעבוד במהלך הפגרה כדי להגיע מוכן לקבוצה. אנחנו רואים את השגרירים שלנו בליגות האירופאיות מתאמנים בחופי הים על כל הפרמטרים הפיזיים, כדי להיות שווים ביכולות הפיזיות ולהתאים את עצמם לליגה המקומית שבה הם משחקים.

אם ההכנה המקצועית תתמקד בחיזוק הפרמטרים החזקים ושיפור היכולות הטכניות, ההכנה המנטלית תחייב מבט וראייה ממוקדת יותר, ואולי תבהיר לשחקן כמה פרטים על עצמו, שילוו אותו בהמשך החיים בכלל. כשדיברתי על קבלת מתנה לשחקנים, דיברתי בעיקר על כך שלשחקן ניתנה הזדמנות בלתי חוזרת להחליט על עתידו המקצועי והפיננסי, ולחליט האם ברצונו להיות שחקן מוביל או להיות שחקן מובל. שוב אני חוזר לקואוצ'ינג, שמקורו,אגב, הוא בספורט, ואומר שהאדם בכלל יכול להתכוונן למה שהוא רוצה. הוא יכול לומר לעצמו מה הוא רוצה, אך אם הוא לא עומד בזה, זה שווה כקליפת השום . באנגלית המילה המתאימה לתיאור המצב היא "אינטגרטי", שפירושה "יושרה". הכוונה היא שאם השחקן יחליט עם עצמו שהוא רוצה להתקדם, אך לא יעשה כלום עם זה, הוא יצטרך לחיות עם התוצאה, ולא להאשים אף אחד בכך שהוא לא שחקן של הליגות הגבוהות. השחקן הישראלי של הליגות הנמוכות 2011, הגיע לשעת ההחלטה, אולי הגורלית שלו, כי מבנה הליגות לא ייתן יותר מידי צ'אנסים לשחקנים אלמוניים להגיע לליגות הגבוהות .

 

עדי לוי. שחקני הליגות הנמוכות הגיעו לשעת ההחלטה הגורלית מבחינתם. (צילום: לירן דורף)

 

המלצתי לשחקנים שלי בקבוצות השונות הייתה תמיד לשאוף ליותר, ושמי שחושב שהוא יכול להגיע רחוק יותר, שימצה את החלום, כי הזדמנויות לא נופלות יותר מידי פעמים, ומה שנופל מחייב אותנו לפעול. תמיד צריך לזכור ש"מי שלא חולם לא מגיע" .