על חשבון משלמי המיסים: מס׳ דימונה לאן?
טור דעה: שיתוף פעולה ספק פוליטי עם הפועל ב״ש, ללא שחקני בית בסגל ומחלקות נוער ללא עתיד, שחקני רכש שהגיעו אחרי עונות גרועות ומאמן שמנסה לרוץ קדימה ואחרי הפסדים מנמיך בפחד ציפיות. זהו פרצופה של מ.ס דימונה מודל 21/22. ואז מה אם אליניב ברדה או אלונה ברקת יושבים ביציע, ומה איתנו התושבים? ממשיכים לחלום בהקיץ!
דימונה פתחה את העונה בקול תרועה רמה וזה היה נראה מבטיח, אבל כשהכל רקוב מבפנים הסירחון עולה. כעת דימונה במקום השמיני בטבלה ואולי שם היא צריכה להיות, ובדימונה צריכים להגיד תודה. כי כל שנה מושקעים בקבוצה מיליונים מכספי ציבור, והיא יורדת ליגה או מתמודדת בתחתית.
דימונה עד כה רשמה ארבעה ניצחונות,ארבעה הפסדים, ושתי תוצאות תיקו. בפתיחת העונה לא היו לה משחקים שהם מוקש, וכשהיא הגיעה לכאלה היא לא ידעה להרוג אותם. לאחרונה דימונה מציגה חוסר סדר על המגרש, טעויות וחוסר דיוק. בשני המשחקים האחרונים היא הובילה והפסידה, וזה מעיד על אופי.
דימונה זה מועדון עם מתקן אימונים הכי טוב בליגה, ותנאים ברמה גבוהה. אך בפועל הכל רקוב. ההנהלה מתחלפת פה אחת לעונה, אין יציבות, הכל מלא באינטרסים ואין זהות מקומית על המגרש.
אז איך מפתיחת טובה הכל משתבש? התשובה היא קארמה!זה התחיל מהקפטן משה אסולין, שמשחק שנים בקבוצה וקלא מקבל קרדיט, וגם בדקות הבודדות שהוא נכנס הוא הכי טוב על המגרש.בנוסף לכך,סאגת השוער רותם דהאן. המאמן הביא את השוער הצעיר, זאת למרות שיש למועדון שוער בית (גילוי נאות אחי).
ווינשטיין דאג להוריד לרותם את הביטחון בכל משחק ושידר עצבים, ואז הראה לו את הדרך החוצה מהמועדון. לאחר מכן, הביא שוער חדש בדמותו של בן וולובלסקי, שלכאורה עזב את הפועל הרצליה בגלל חוסר התאמה מקצועית, כי מה שלא טוב להרצליה, בטוח טוב לדימונה. מאז שהשוער הגיע הוא ספג הרבה יותר שערים מאותו שוער צעיר ששלחו מהקבוצה בבושת פנים.קארמה כבר אמרנו?
רונן ווינשטיין ועוזרו כבר אימנו את דימונה בעבר,בעונת 18/19 שהסתיימה בכישלון עבורם (בהתאם למטרות). שני המאמנים הגיעו כשהקבוצה הייתה במקום השני במטרה לעלות ליגה, אך בפועל סיימו במקום הרביעי. בעונה הקודמת הם חזרו והשאירו את דימונה הישארות הירואית בליגה.
האם מעמדו של רונן ווינשטין התערער? (צילום: יח״צ)
ככל הנראה צמד המאמנים רואים רק תוצאות. הם הביאו למועדון לא מעט שחקנים, ומרביתם לא מספקים את הסחורה. הקבוצה רצתה להתמודד על עלייה, אך אף אחד לא באמת הצהיר על כך ככל הנראה מהפחד שאם יגיע כישלון, אף אחד לא יצטרך לתת את הדין לכאורה על בזבוז כספי ציבור.
אחרי שני הפסדים רצופים רונן ווינשטין מנמיך ציפיות ואומר בכל ערוצי התקשורת ״המטרות שלנו להתרחק מהתחתית״ ואז הגיע ההפסד השלישי. בשביל להתרחק מהתחתית לא צריך תקציב של מיליונים, וזה נשמע כמו אמרות של מאמן פחדן שמפחד מהאתגרים שהוא הציב לעצמו.
כמו כן, דימונה מתנהלת כמו בית בובות. ראש העיר לכאורה תומך בספורט, אך בפועל יש מעט מאוד השקעה במחלקות הנוער, וקבוצה בליגה ג׳ נסגרת מחוסר תמיכה ותקציב. כנראה שפחות משנתיים לפני בחירות, צריך לכאורה להביא קולות גם מהספורט.
גם אסי איפרגן מחזיק תיק הספורט, הוא חלק מבית הבובות, בפועל עד כה הוא לא עשה כלום עבור הספורט בעיר. גם רועי אמנו ששימש בעבר כיו״ר הקבוצה, וכיום יו״ר מנהלת הספורט, עומד ביציעים ומקווה לטוב כנראה בשביל התפקיד, וכשנוח לו הוא קשור לקבוצה וכשבאים בטענות אז לא. ולסיום רענן פיאמנטה מנכ״ל הקבוצה, שפותח יד רחבה לכל הבקשות של צמד המאמנים. ואותי מעניין אם דימונה תיכשל העונה מי יתן את הדין על הנזקים הכלכליים?
עם כל הבעיות מסביב לא ברור מה צופה למ.ס דימונה העונה. מה שבטוח שלושה הפסדים רצופים שבשניים מהם דימונה הובילה מעידים על אופי, וזה ברור שהוא איבד את חדר ההלבשה. ועכשיו, זו נבואה שמגשימה את עצמה ורונן ווינשטין באמת יצטרך לעבוד על כיצד להתרחק מהתחתית או שיכבד את עצמו וילך הביתה.
דימונה זה מועדון שלעולם לא יכול להצליח כי אין לו כבוד לעבר, הוא לא חושב על העתיד וההווה לוט בערפל.
כותבת הטור היא לירן רנה ביטון, תושבת העיר דימונה שכואבת את עתיד הקבוצה,אחות של רז ביטון שוער מקומי, ועל הדרך גם עיתונאית גאה!
מ.ס דימונה לאן?