בשבת נפגשו לסוג של דרבי מקומי,הפועל תל שבע וצעירי אלהושלה,שתי קובצות שמזמן גמרו כבר את העונה אך משחקות כפי שצריך,בשביל רוח הספורט.
שתי הקבוצות שבין מרבית שחקניה ישנם קשרים חברתים,מאוחדות במכנה משותף אחד,שתיהן לא מבינות מדוע שובצו דווקא במחוז תל אביב הרחוק,יש לזכור שבשבוע שעבר צעירי אלהושלה יצאו ב 5:00 בבוקר! מביתם על מנת להגיע למשחק החוץ מול מ.כ בינלאומי,הזוי.
את האוהדים ביציע הנרגילה עניינה יותר.
המשחק נפתח כנהוג בכל מגרשי הכדורגל בסוף השבוע,בדקת דומיה לזכרו של אבי כהן שהלך לעולמו.
דווקא אלהושלה החלה את המשחק בלחץ על שער תל שבע שלא ממש נכנסה למשחק אך ההגנה חילצה את הסכנה פעם אחר פעם.
רעפת עאסם מתל שבע רודף אחרי אנואר אלדדה.
בדקה ה-36 בהזדמנות הממשית הראשונה שלה,עלתה תל שבע ליתרון כשרפעת אלעסאם פרץ באגף והוציא כדור רוחב לרחבה,עומר אלעסאם יכל לבעוט ממצב קורץ אך בחוכמה פתח את רגליו והכדור הגיע לעודה אלעסאם שמקרוב הרשית,0:1 לתל שבע.
תל שבע חוגגת את הראשון.
אלהושלה נשברה וכעבור דקה ספגה שוב כשמאדי אלעסאם נגח מקרוב פנימה וקבע 0:2.
האורחת איבדה עשתונות ואיבדה עוד כדור פשוט במרכז השדה שהגיע למאדי אלעסאם שמ 18 מטירם הפגיז למשקוף ופנימה,0:3 בהפסקה.
וממשיכה לחגוג עוד עוד.
המחצית השנייה הייתה גארבג' טיים אחד גדול,אלהושלה יזמה יותר אך נסיונותיה לא ממש סיכנו את שער המקומיים.
בדקה ה-עודה אלעסאם סגר באחד על אחד קליל את המשחק עם 0:4 ובדקה ה-80 כדור קרן היגע לראשן של עטייה אבו אלקטיפאן שהשלים את הקונצרט עם החמישי.
פראח אלעאסם מאמן תל שבע,אהב מה שראה על כר הדשא.
בסיום נפרדו הקבוצות בלחיצות ידיים וחיבוקים במשחק ספורטיבי מאוד שהונף בו רק כרטיס צהוב אחד.
שפט(בקלילות)אלי וקנין לעיני 50 צופים במרחבים.
נפרדו בחיוכים ולחיצות ידיים.
