הצופה מספר 1

הוא לא מפספס אף סופ"ש של כדורגל בליגות הנמוכות ובלי 3 משחקים לפחות,בשישי שבת,הוא מרגיש תסכול,קבלו את הצופה מספר 1 של הליגות הנמוכות,דוד שיריאני שעד היום שופט בליגות הילדים.

בגיל 57 דוד שיריאני נהנה מהחיים,הוא נשוי לרותי,אבל לשלושה ילדים ואף סבא לשני נכדים,אבל מעל הכל זורם אצלו בדם חיידק הכדורגל.
אין סוף שבוע ששיריאני לא נמצא במגרשים,כנער שגדל באיזור שכונת התקווה הוא זוכר ימי חסד להפועל כפר שלם ומשתדל להגיע לכל משחקי הבית של הקבוצה,אך אל תטעו שיראני לא מסתפק בזאת,מגיע גם למשחקים נידחים ולא מוותר על התענוג לשפוט בבוקר משחקי ילדים וטרומים,"בשביל הנשמה" כך הוא אומר.

 

דוד,אין סוף שבוע שאני לא נתקל בך במגרשים,איך הכל התחיל?
"תשמע עוד מגיל צעיר ידעתי שחיידק הכדורגל בתוכי אך למען האמת רק לאחר שנכנסתי לצבא קבע,החלטתי לנסות להשקיע והצטרפתי לאימוני בית"ר כפר סבא,זה לא ממש הסתדר ואז הגעתי לבית"ר עזרא ולצדוק חממי האגדי,שיחקתי שם משחק אחד ופרשתי..

 

שיריאני(בירוק)עם עופר דדון מאיגוד השופטים.(צילום:לירן דורף)

 

מה זאת אומרת משחק אחד?
"שמע זו הייתה תקופה אחרת,כל פעם שבני יהודה הייתה משחקת בשכונת התקווה,כל השחקנים של בית"ר עזרא היו הולכים לראות אותם וצדוק נתקע בלי שחקנים,אז יום אחד היה לקבוצה משחק בבית שמש והוא התקשר אליי שאגיע,כמובן שכרטיס שחקן לא ממש היה לי אז צדוק כהרגלו אילתר משהו ונסעתי עם הקבוצה.
ב 20 דקות הראשונות נכנסו בי חמש פעמים,הבנתי שזה לא בשבילי,ביקשתי להתחלף וכך תם פרק הכדורגל מבחינת משחק על כר הדשא מבחינתי".

 

ואיך נעשה החיבור בינך לאיגוד השופטים?
"זה היה בשנת 1978,נתקלתי במודעה שאיגוד השופטים פירסם והחלטתי לנסות,הייתה ועדת קבלה בראשותו של יצחק רוזנבום שגידל בזמנו דורות של שופטים,הוא הכיר אותו גם לפני כן מהמגרשים והתקבלתי,עשיתי את המסלול הרגיל מהילדים,נוער ולמעלה,שפטתי את ליגה א' שאז הייתה הליגה השנייה בארץ ושימשתי כקוון בליגה הלאומית שהייתה אז מה שליגת העל היום".

 

ספר קצת חוויות מההסטוריה,איזה משחק זכור לך במיוחד?
"אני לא אשכח ששפטתי כמדומני בשנת 1985 את המיני דרבי בין כפר קרע לאום אל פאחם,דווקא לא בליגה גבוהה אלא בליגה ב דאז שהייתה הליגה השלישית בישראל.
למגרש לא יכולנו להגיע במונית כי גדודי אנשים הלכו ברגל מאום אל פאחם כדי להגיע למשחק,שעה וחצי לפני תחילתו האצטדיון היה כבר גדוש ב 5,000 צופים,משטרה לא הגיעה ולא הייתה לנו ברירה אלא לעזוב את הכל ולסוע למשטרת עירון שם הבטיחו שישימו עין ויגיעו לבקר בשלב כלשהו במשחק.
כשחזרנו למגרש כבר היו קרוב ל 8,000 צופים,הזהירו אותי שזו חבית נפץ שעלולה להתפוצץ אך לא התרגשתי ועליתי לשפוט.
האווירה הייתה מחשמלת,אום אל פאחם הוליכה 1:0 וספגה גול שלא אשכח אותו כנראה עד יום מותי שאחד משחקני כפר קרע נגח לחיבורים מכדור קרן,המשחק היה חשוב מאוד לשתי הקבוצות אך למרות שהגדר כבר עמדה ליפול שם מרוב מסת האנשים,המשחק הסתיים בשלום ואחד אחרי השני ניגשו אלי מאות אנשים וכיבדו אותי בבקלאוות,בחיבוק ובברכות,הייתה חוויה יוצאת דופן".

 

שיריאני(משמאל),כקוון במשחק בין בית"ר ירושלים להכח רמת גן אי שם בשנות ה-80.

 

ישנם גם זכרונות רעים?
"לצערי כן,שפטתי בין היתר גם את הליגה למקומות עבודה ובשנת 1995 הגעתי למגרש שיכון המזרח שם שיחקו רכבת ישראל מול עיריית ראשון לציון,באותו משחק התמוטט ומת שאול בסון ז"ל ששיחק באותו זמן גם בשיכון המזרח,עד שהאמבולנס הגיע הוא כבר לא היה בחיים,זה רגע שנחרט לעד בזכרון,אגב שיחקו איתו אז איתן שלום ואמיר סולרסקי שעד היום פעילים כששחקנים."

 

אתה זוכר את משחק הבכורה שלך בליגה הבכירה?
"בוודאי,שימשתי כקוון שהשופט היה איציק רוזנברג ששימש גם לאחר מכן במספר תפקידים בכירים באיגוד.המשחק היה בין מכבי פתח תקוה למכבי חיפה באורווה,זה היה משחק הבכורה של זאהי ארמלי במכבי חיפה לאחר שהגיע משפרעם וגם שלי,היו זמנים טובים".

 

אז מתי הפסדת בפעם האחרונה שבת של כדורגל?
"לא היה דבר כזה,גם כשהייתי חולה הייתי הולך,רק בימי כיפור ויתרתי(אומר בגיחוך..),אני חייב לתת את הקרידט לאישתי רותי על העניין הזה,נשים אחרות לא היו מקבלות בהבנה כזו את ההעדרויות התכופות מהבית,זכיתי בפיס".

 

איזה ספורטאי זכור לך במיוחד מהימים ההם?
"אני חייב לציין את אבי רן ז"ל שוערה של מכבי חיפה שנהרג בתאונת שייט בכנרת,אני זוכר את היום הזה,הייתי במשמרת בצבא ושמעתי בקשר על האסון,הוא היה שוער בכל רמ"ח איבריו,ספורטאי הגון שלא קילל מעולם במגרש,אבידה גדולה לעולם הכדורגל ללא ספק".

 

שיריאני שופט בשבת האחרונה טרומים,נהנה מכל רגע.(צילום:לירן דורף)

 

מה דעתך על רמת השיפוט בליגות הנמוכות כיום?
"לדעתי סבירה אך אין עילויים כמו שהיו בזמנו,השופטים בליגות א,ב,ג יכולים להעביר משחק בשקט אך לא נתקלתי בשופט שאפשר לשלוף אותו כבר עכשיו לליגת העל.
אבל למען האמת זו הייתה תקופה אחרת,אז כיבדו את השופטים יותר וגם לא הייתה כמעט תקשורת,היום כל משחק שקרה בו משהו ישר מגיע אליכם ל"גולר" וכמובן שכל האנשים באיגוד השופטים רואים את הכתבות,בזמנו מקרה כמו שהיה בין כפר סבא לכפר קאסם לא היה מתפרס בהדים כאלו בתקשורת הארצית כמו שקרה לפני כחודשיים רק בזכותכם".

 

אפרופו המשחק בין כפר סבא לכפר קאסם,קרה לך מקרה דומה בעבר?
"משחק אחד פוצצתי בכל הקריירה שלי,זה קרה בליגה ג' של אז כששיכון המזרח אירחה את בית"ר מחנה יהודה,שרקתי פנדל לזכות השיכון ושחקן של מחנה התעצבן ובעט לי את הכדור לצלעות,ישר לקחתי את הקוונים והפסקתי את המשחק,הזמנים של אז הם אחרים לגמרי,בזמנו להגיע לבאר יעקב או ללוד היה פחד אלוהים,היום זה שונה."

 

מי לדעתך השופט הבכיר בארץ?
"שמע יש כמה אבל אין ספק שמאיר לוי,אלון יפת ולדעתי גם אסף קינן,עולים על השאר,הדור הנוכחי הוא טוב,השאלה מה יהיה עם דור העתיד".

 

יש קבוצה מיוחדת שאתה מסמפט?

"מן הסתם,גדלתי קרוב לכפר שלם וישירות נמשכתי אליה,אני זוכר את האחים חנין ועוד תקופות יפות של הכפר,גם למכבי חיפה יש לי זיקה מיוחדת".

 

אז מה העתיד צופן?
"שמע אני בן 57,שופט להנאתי טרומים וילדים בשבת בבוקר ומתכוון לעשות זאת עד גיל 60,אם לאחר מכן ירצו באיגוד השופטים שאמשיך בתפקידים כאלו או אחרים,כמובן שאשקול בחיוב".