מחפש ניצוץ חדש

בגיל 20 הגיע בדיעבד ליעד טפר לשיא הקריירה שלו כשכבש את פנדל הנצחון בגמר גביע המדינה לזכות הפועל רמת גן.שבע שנים לאחר מכן וטפר עוזב את שיכון ותיקים ומצטרף למ.כ אור יהודה בתקווה לחזור לימים הטובים.

  • על ידי: אמיר דבי
  • 03-08-2010
  • 08:51

ליעד טפר בועט הפנדל המכריע המיתולוגי בגמר הגביע , החל את דרכו בנוער של הפועל רמת גן משם צמח והגיע עד הבוגרים .
כבר בגיל 8 החל טפר את דרכו בפעול רמת גן ואת התואר הראשון קטף כבר בגיל 16 בנערים שלקח אליפות יחד עם חברו הטוב מהשיכון , עדי פסח .
הקריירה שידעה עליות ומורדות ובעיקר ניסיון לשחק בכל התפקידים החלה כבלם בגיל 9 ונמשכה לאורך השנים גם כקשר וחלוץ.

את רגעי השיא בקריירה זוכר ליעד היטב , במיוחד את הזכייה המיוחלת אי שם בתחילת גיל 20 , כאשר כבר נגד הפועל ירושלים בשלב מוקדם יותר של גביע המדינה,נכנס כמחליף לקראת סוף המשחק ואף ניגש לבעוט פנדל לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו 1-1 , הפנדל במשחק זה, טוען טפר גרם לו להרבה ביטחון להמשך הדרך .
לאחר הפועל ירושלים היה תורה של מכבי פתח תקווה להפסיד בפנדלים לסינדרלה הקטנה מרמת גן .
באותה שנה של הזכייה בגביע שחקני הבית הצעירים לא קיבלו דקות משחק רבות בראשותו של המאמן אלי כהן ובגמר נכנס טפר לאחר שהחליף את שרון אביטן בדקה 105 ,אותו רגע שלא יישכח מזיכרונו של טפר , " להחליף את שרון היה כמו להכנס לנעלים גדולות , מחמאה גדולה עבורי להחליף שחקן בסדר גודל כזה " .
לאחר שהתבשר שהוא הבועט החמישי היה שחקן בקבוצה שרצה לקחת ממנו את הבעיטה אך ליעד סירב מתוך רגש אדיר שבעיטה זו יכול להיות מתוקה .
בדרך לבעיטה מספר טפר על ההרגשה שאיצטדיון שלם שורק לך בוז צורם באוזניים ומרגע הריצה העולם דומם ולא נשמע כלום , הכל דממה , עד לרגע פגיעת הכדור ברשת אשר גרם לפיצוץ הבועה אליה נכנס .
"הפנדל היה ללא ספק רגע השיא שלי בקריירה " טוען ליעד טפר .

 

ליעד טפר וגביע המדינה מ 2003.(צילום:אתר המכתש)


הפציעה הנוראה שקטעה קריירה מצליחה עוד מהדהדת בטפר עד היום, אותה פציעה שבעצם גרמה לשידוך עם השיכון לאחר שהחליט לפרוש מכדורגל ולהתחיל ללמוד , הפציעה והשיכון בצירוף מתובל עם עוזי שמש הביאה לכך שעוזי פנה לחברו הטוב אריק גילרוביץ ( שאגב שיחק בשיכון בתחילת דרכה ) בבקשה לשדך לו בלם , האחרון הכיר את טפר פנה אליו וגרם לו לחזור למגרשי הכדורגל.
טפר שחלם לחזור ולשחק כבלם ראה הזדמנות אדירה לחזור ולהריח את הריח הממכר של הדשא , באימון הראשון מספר ליעד וצוחק /לא האמין למראה עינייו לאחר שראה קאדר אדיר של שחקנים שבאו להתאמן , כאילו כל העיר מדברת על הקבוצה הזו .
מיד עם הגעתו לקבוצה ניצחה השיכון שמונה משחקים רצופים בעצם הבטיחה את הישארותה בליגה .

 

במידה והיה אפשר להחזיר את הגלגל האחורה,מה היית עושה אחרת?
"הייתי מנסה יותר לחזור לשחק ולא לשבת בבית פצוע".


איך אתה מסכם את התקופה בשיכון ותיקים?
"תקופה מאוד מעניינת , חוויה להיות קשור לאנשים כאלה , מנהלים , שחקנים , דבר למשל כמו מחנה אימונים בחו"ל זה לא משהו שקורה בכל קבוצה בליגות האלה , ולכן צריך להיות גאה להשתייך לקבוצה כזו .
הייתה עונה מאוד מתישה עם כל הנושא של הירידת ליגה , והלחץ מסביב , אך שוב אם אין את הלחץ והאתגר הזה זה מאוד משעמם . העונה האחרונה הייתה מאוד מפוספסת מבחינתי בגלל הסגל האיכותי שהתגבש וגל הפציעות שהגיע, גרם לצוות שהתגבש לא לשחק הרבה יחד , ויכלנו להגיע הרבה יותר גבוה , בגדול היה מענין ונהנתי מאוד , היה גם רגעים לא קלים , אבל ככה זה בקריירה של שחקן .
עצם זה שחזרתי לשחק והשיכון נתנו לי במה לחזור,צריך להודות לשיכון ולעוזי,בני ואריה ורבים נוספים על ההזדמנות הזו , בלעדיהם לא בטוח שהייתי חוזר לשחק,גם החשיפה מצד התקשרות שהחלה להתעניין בליגות הנמוכות תרמה לחוויה האדירה" .

 


אחרי מספר שנים יפות בשיכון מה גרם לצורך לעבור לאור יהודה?
"בהתחלה שחזרתי לשיכון חזרתי מאהבת המשחק ומהר מאוד הגעתי למסקנה שאני לא ממצה את עצמי ויכול לתת הרבה יותר ולשאוף גבוה.

לאחר שלושה חודשים בשיכון כבר היה לי חשק מטורף לחזור לשחק ברמות הכי גבוהות מה שגרם לי לצער בגלל הפרישה , משהו בשיכון הדביק אותי מאוד , האנשים החמים , החבר'ה , המשפחתיות .
השיכון זה בית מה שגרם לי להשאר שם מעבר למה שציפיתי , החום והאמיתיות של האנשים .
כבר בשנה שעברה חזר בי הרצון להמשיך לשחק ולהתקדם במשהו .
אור יהודה  קבוצה שואפת לעלות ליגה ולכן בחרתי להגיע לשם , דבר שמעודד אותי מאוד .
לאחר מלחמה ממושכת על הירידה , היה לי רצון לאתגר יותר חיובי מאשר מלחמת ירידה , לאחר 3 שנים אתה מרגיש שובע ממלחמות הירידה,כסף זה לא הכל בשבילי , ואני עושה זאת מאהבת המשחק" .

 

ליעד טפר במדי השיכון,מרגיש שובע ממלחמות הירידה.(צילום:אמיר דבי)


האם המעבר לאור יהודה הוא רישמי ?
"עדיין לא , עקב פציעה עדין המעבר לא סגור, כדי להיות אמיתיים , אי אפשר לעבור לקבוצה כאשר אני לא כשיר ב-100% . זה צעד שנעשה בלב כבד בגלל האנשים החמים בשיכון" .


יש שמועות שהשיכון לא תוותר עליך בכזו קלות , מה תעשה בנידון?
"השיכון כבר נתנה את ברכת הדרך , במידה והיא תדרוש כסף זה יראה מצחיק בליגה הזו , זה מוזר ולא ריאלי , אני לא מאמין שאנשים בשיכון ישימו לי רגל , וימנעו ממני להמשיך הלאה . כל ההנהלה נתנה את ברכת הדרך והבינו אותי לאחר התרומה שנתתי" .


האם ליעד טפר של היום , שווה יותר מליגה ב ?
"את זה צריך לשאול אחרים , כמו שנאמר : "אין הנחתום מעיד על עיסתו " ,אך אני מרגיש בהחלט שיש לי מה לתרום בליגות בכירות יותר" .

 

 

הוסף תגובה
תגובות