סימפטום מכבי יבנה: שעריים בדרך לליגה א'

משתיקים את קולות הביקורת, מציבים דרישות הזויות בפני מאמנים, הקהל פוחת משבוע לשבוע, הקבוצה במקום האחרון בליגה וללא תקווה. ה-0:1 של הפועל ר"ג הוכיח יותר מכל: ליאור זדה עשה החלטה מדהימה שלא לחתום אצל אלדד פרי. וגם: געגועים לאבי לודריק

אפתח בגילוי נאות. נכון, אני באופן אישי מרבה לכתוב על הפועל מרמורק ומכבי שעריים, שתי קבוצות שבאמת קרובות ללבי, אפילו שיש כאלה שבטוחים שאני יושב מתחת ליציע סכך ושואף את העשב המתוק - אז לא, שתי הקבוצות חשובות לי באותה מידה. אפשר לומר שאני אוהד את שתיהן.

ובתפנית חדה למה שקורה במכבי שעריים - ומזכיר לי מאוד קבוצה אחרת שגם אותה אני מאוד אוהב - מכבי יבנה. התהליך שעוברת שעריים מזכיר במדויק את מה שקרה ביבנה, תהליך שגם הרס את המועדון לחלוטין. ממועדון מרגש, יבנה כעת זה סתם מועדון שמדשדש בליגות הנמוכות. גרוע מכך, לאיש כבר לא אכפת ממנו. אין שחקני בית, אין זהות, אין מכבי יבנה.

קבוצה שעולה מליגה א' לליגה המקצוענית תמיד תסבול מחבלי לידה, גם אם היא משקיעה מיליוני שקלים. מדובר בליגה שונה, קצב אימונים שונה ועוד שלל דברים שצריכים ללמוד כדי לשרוד בה. שעריים כרגע היא כישלון חרוץ, כאשר כל סוללת השחקנים, צוות מקצועי והנהלה - על כולם מודבק הכתם הזה. תקציב של שמונה מיליון שקלים הולך לרדת לטמיון בגלל טעויות מטופשות וחמור מכך - המועדון הזה בדרך להידרדרות קשה שספק אם יוכל להשתקם ממנה.

קלינגר. הגיע הזמן לעזוב את הספינה הטובעת

ה-0:1 של ליאור זדה והפועל רמת גן על מכבי שעריים הוכיח בראש ובראשונה שהמאמן עשה החלטה נכונה כשהחליט "לברוח" משעריים בתחילת העונה ולהגיע לאורדונים. יש שיגידו שלזדה היו בעיות עם העבודה, נסיעות, לא משנה מה, אני אומר לכם בוודאות: זדה זיהה את מה שהולך לקרות. בתור מאמן שלוקח את המקצוע שלו ברצינות, נתיב ההתרסקות היה ברור לו מראש. הוא ברח - ובצדק.

מכבי שעריים זה מועדון שמושתת על מסורת וערכים, המועדון הזה לא שווה כלום אם אין בו לפחות שני שחקנים שמזוהים עם הקהל, כאלה שעולים ב-11 ובהפסדים צועדים אל עבר היציע ומקשיבים לאלה שכואב להם. איפה הימים שלשעריים הייתה זהות?

כשאלדד פרי קנה את שעריים, אני לא יודע מה בדיוק היה האינטרס שלו, אבל אני כן יודע שהוא ככל הנראה לא בדק לעומק את מה שקורה במועדון ובדק מה הוא צריך לעשות כדי להצליח בו, הוא לא נכנס לשורשים של שעריים - לא חדר לשכונה. להצליח אגב, זה לא אומר להעפיל בתום עונה אחת לליגה הלאומית לאחר שהשקעת בקבוצה פנטהאוז חמישה חדרים בתל אביב, אלא להצליח לשמור על הצביון שלה ועדיין להניב הישגים מקצועיים.

אלדד פרי. שעריים בשפל חסר תקדים

במרמורק למשל, סימנו את מחלקת הנוער כערך עליון. הם רוצים לייצר שחקנים שבסופו של דבר ישרתו את הבוגרים. אחד כמו שינו זוארץ, שמחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה היא הבייבי שלו, הוא איש שמבין שאסור להרוס את הצביון של המועדון הזה, אפילו אם הם גם "קונים" את העלייה. אייל גולן הגיע מהשכונה הזו, האוהדים הם החברים הטובים שלו, הוא מודע בדיוק לרחשי היציע ויודע מה מרמורק צריכה יותר מכל: מקור גאווה לילדים. מה לאלדד פרי ולמכבי שעריים?

בעבר הלא כל כך רחוק, ביקרתי המון את ההתנהלות של אבי לודריק, היו"ר הקודם של מכבי שעריים. היום, לו הייתי נתקל בו ברחוב, הייתי לוחץ את ידו ואומר שתי מילים: אני מתגעגע. נכון, ברוב הפעמים אני חושב שלודריק הרוויח את הביקורת בצדק, אבל על אף שעשה המון טעויות ואולי לא החזיק בתקציבי עתק, לודריק באמת אהב את מכבי שעריים. הוא היה קשוב, נינוח, בולדוזר - זה מה שמכבי שעריים צריכה.

סימפטום מכבי יבנה טומן בחובו תהליך שבסופו של דבר יוביל להתרסקות - כי אין דרך אחרת. עלייה ליגה, השקעה תקציבית גדולה, התערבות של ההנהלה בנושאים מקצועיים, קהל שמתחיל להבין שעובדים עליו, נטישת קהל, ירידת ליגה, דשדוש בליגה שממנה ברחת כשהשלב הבא ברור לכולם: הפיכה לאבק. אנשים עוד לא מבינים את זה, אבל הקבוצה נמצאת בשפל חסר תקדים בכל הנוגע למותג שנקרא מכבי שעריים. במקום אלדד פרי, הייתי ממנה שחקן עבר למנהל מקצועי, מישהו שהגיע מהשורשים של שעריים, שחקן עבר או עסקן שכבר היה פה, שיכניס דם חדש למערכת ויהיה שם כל יום כדי להחזיר את הצביון למועדון כי בלי זהות, אי אפשר יהיה לשרוד בליגה.

אז נכון, למכבי שעריים יש קהל אוהדים הרבה יותר נאמן מלמכבי יבנה, אבל האוהדים האלה יכולים למאוס בהתנהלות של המועדון ולהפסיק להגיע למשחקים. ליבנה יש אלפי אוהדים, אבל הם רק מתעדכנים בתוצאה באינטרנט בסוף השבוע. לשעריים יש אלפי אוהדים, 500 מהם מגיעים למגרש, בקרוב יהיו פחות, בעוד שנה, אם ההתנהלות הזו תימשך, כולם יתעדכנו על תוצאות באינטרנט. הלב נצבט.