רבות הקבוצות בליגה ב' דרום ב' שהרגישו את הקהל הדימונאי ובמיוחד את האולטארס. כל יום שישי בצהריים תושבי דימונה היו מפוצצים את האצטדיון עד אפס מקום (כ-1400 צופים, כמות צופים כזאת לא נראתה בליגה ב').
תפסנו את אחד מבכירי הארגון לשיחה קצרה, מה אתה יכול לספר לי על הארגון?
"אנחנו ארגון האוהדים של מ.ס דימונה הוקמנו ב2015, למי שקצת צחק או לעג לנו בהתחלה של הפעילות שלנו שתדעו, מעטים מאוד האנשים שיודעים ומכירים מה עשינו, הכול התחיל לפני שנה. ילדים טיפה מושפעים בשיחות בוואטסאפ שמתלהבים מתמונות קהל מאירופה. לאחר זמן קצר החלטנו ליצור ארגון 'אולטראס' שייצג את הקבוצה של מ.ס דימונה. נשמע פשוט, אבל לא כל כך כמו שזה נשמע. החלטנו להתחיל במסע המחרפן הזה אספנו כמות נכבדת של ילדים, כל אחד שם 50 שקלים. השגנו תוף, הכנו דגל פריסה קטן, באנר ויצאנו לדרך! הדרך קשה מאוד, אני הייתי הכי בוגר בארגון הזה, בגיל 16, מה שהיווה בעיה רצינית שכולנו ילדים וזה מועד לצחוק אני יודע, אבל הבלגנו על בעיה זו בינתיים".
האם הנהלת הקבוצה עזרה לכם להמשיך את הפעילות שלכם?
"היו לנו כמה וכמה בעיות עם ההנהלה, אבל תמיד היו את העוזרים מהצד שהם לא ההנהלה, אנשים יקרים כמו אבי עובדיה, אבי אמסלם ומחזיק תיק הספורט אלי סגרון. לא הפסיקו לצחוק עלינו ביציע, מה שהיה מחזק את הרצון שלי ושל רובנו להמשיך ביחד ולהגיע למטרה שהצבנו לעצמנו. חננאל עייש, איש יקר שתמיד עזר לנו ותמך בנו מונה למנהל מקצועי של הקבוצה, מה שהביא לי להגיע למסקנה שמה שהיה בעונה שעברה זה כלום לעומת מה שהולך להיות ביציע בעונה הבאה. הפגרה עברה,ואז זה התחיל, רצינו מה שהובטח לנו ולא קיבלנו תקציב. מקס פרץ המנהל החדש הבטיח שיעזור לנו לפחות במשחק הספציפי הזה והזמין לנו בד בגודל שביקשנו".
אחד מדגלי האולטראס של דימונה (איציק קדוש)
למה הפסקתם את הפעילות שלכם במיוחד אחרי שהקבוצה עלתה לליגה א'?
"חברים שהיו חזקים מאוד בארגון לא הגיעו למשחקים, מצאתי את עצמי עם ילדים בני 10-11 ועוד כמה חברים מהארגון שזה כבר באמת פאדיחה ומריטת עצבים. איך אפשר אחרי כל מה שעברנו להפקיר ככה את הארגון ודווקא בעלייה שלו. אבל ככה זה ילדים קטנים, חסרי מחויבות, אני מבין אותם מאוד, כבר היה כל כך קשה לעודד לבד בלי שמצטרפים אליך ובלי שמעריכים את הפעולה שלך ואת הלילות ללא שינה... החלטתי ביחד עם החבר'ה הרציניים של הארגון ממי שנשאר להפסיק את פעילותינו, כנראה לתמיד עם כל הצער".
אחת התלונות שלכם הייתה שאתם ארגון עם מעט אנשים ועם ילדים צעירים. מה ניסיתם לעשות בשביל לגייס אנשים נוספים לארגון?
"ניסינו לגייס אנשים אבל ללא הצלחה. העובדה שאנחנו בסה"כ בני נוער, בוגרים לא יגיעו לעזור לנו "מהפאדיחה" ".
מה דעתך על כך שהנהלת הקבוצה רצתה להוציא מנויים העונה?
"המנויים - הרחקה טוטאלית של המון אוהדים אפשריים שיכלו העונה לעזור מאוד. טעות ענקית של ההנהלה. אבל החלטנו שמ.ס חשובה מהכול. ואז קרה דבר לא כ"כ פשוט, אחד מעמודי התווך שלי בארגון הזה עזב בסיבות לא סיבות. כרגיל כמו שהתמודדנו עם כל קושי, התמודדנו גם עם זה והמשכנו. הבטיחו לנו שיהיה לנו תקציב שנתי מסודר מעונה זו והלאה אבל שוב, עניינים לא 'הסתדרו' בהנהלה וגרמו לריבים בין אלי סגרון למנהלי הקבוצה הקודמים מסיבות לא מעניינות".
במידה והייתה לכם האפשרות. מה הייתם מבקשים מאוהדי הקבוצה היותר בוגרים בשביל שהארגון יחזור לפעילות?
"יש הזדמנות אחת שהארגון הזה יחזור, שאנשים בוגרים בלי בגרויות על הראש בני 20-21 פלוס ייקחו אחריות על הארגון. לא אנחנו נדאג לזה, מי שמספיק חשוב לו הקהל של דימונה ידאג לזה. בכל מקרה זו הייתה תקופה שלימדה אותי המון בחיים והכירה לי אנשים שהם כמו אחים שלי".
צילום: איציק קדוש
