אשרי המאמן
קרגולה מפגיז בקאמבק מופלא עם יפו בזכות ייצוב משחק ההגנה. רפואה דוהר עם שעריים ומשחרר ניצרה, ושלומי עמר - ממועמד למאמן העונה הופך לסיפור של פספוס גדול בגלל התנהלות שגויה, שלו - דעה
הייתי רוצה להכתיר את מכבי קביליו יפו כקאמבק הגדול של העונה (מרמורק תסתפק במפנה), אבל מוטב להמתין לפחות עד אחרי מפגש הצמרת מול סקציה נס ציונה.
יפו אחרי 5 ניצחונות ותיקו בששת המחזורים האחרונים, וה-0:1 האחרון מול כפר קאסם מעמיד אותה בפיגור של שתי נקודות בלבד מהמקום החמישי, שבו נמצאת כעת אזור. הכיוון של יפו טוב, בזכות העובדה שהיא כמעט ולא סופגת (ב-5 מ-6 האחרונים היא שמרה על רשת נקייה, לעומת נתון ספיגה של 22 שערים ב-17 המחזורים הראשונים). יפו יכולה למחוק את הפיגור במחזור-שניים הקרובים, אבל כשמדברים על מבחן התוצאה שלה, ובכלל הקושי האובייקטיבי לסחוב מומנטום עד הסוף, דבר אחד ברור: אין לה מרווח לטעויות. מחזורי הסיום של הליגה מזמנים לה מפגשים ישירים על מקום בפליאוף, מול אזור בחוץ, מול כפר שלם, בהוד השרון ובמחזור האחרון במרמורק.
התנהלותו של קרגולה מאוד ממוקדת (אביחי חיים)
אין ספק שברגע ששעריים חתמה את הסיפור שהיה ידוע מראש, סיפור הפליאוף מעניק עניין מחודש. פתאום כפר קאסם השלישית לא מוברגת שם, למרות שהיא מובילה עדיין ב-6 נקודות על פני אזור והוד השרון, שבמקומות 5-6. מרמורק נדבקה לכפר קאסם בטבלה, אבל גם אצלה כלום לא סגור.
דבר אחרון בהיבט של יפו זו ההתנהלות של אורי קרגולה. כלפי חוץ, לא עף על עצמו, מאוד ממוקד, ונראה שיש לו השפעה טובה על שחקנים. זה לא פחות חשוב מטקטיקה על המגרש.
מי שבהחלט ראוי למחמאות הוא קובי רפואה, שנכנס באופן חלק לתפקיד בשעריים. על פניו, לא ביג דיל, לנוכח ההשקעה, הסגל והאפשרויות, והעובדה ששעריים באמת גדולה על הליגה, אבל עדיין - הוא עושה משהו שלא היה לפניו. לא רק מנצח, אלא גם גורם לאוהדים לראות שערים לצד השירים. 8 כיבושים ב-3 משחקים. מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
קובי רפואה הצליח להיכנס חלק לתפקיד (רמי גרידיש)
זה לבטח הופך את הדרבי הרחובותי הקרב לפיקנטי, אבל אני הייתי שמח לפרק כאן את המילה קרב. זה לא אמור להיות קרב, אלא משחק כדורגל. התחושה שהיריבות העירונית מאבדת שליטה. השחתות השלטים והוונדאליזם הגואה, מלחמות ההאשמות לצד גינויים, מוטב שהמשטרה תתערב ותבדוק, מי, מה ומו, ובעיקר את מה שנרשם ברשתות החברתיות כמו הפייסבוק, שהן גלויות, לא ממש חברותיות ורוויות אלימות. זה חמור מהשחתת שלטים, וכבר לא רלוונטי מי התחיל ומי הגיב, או קונספירציות שכל מיני אינטרסנטים מנסים להפריח ובעיקר לחמם.
השחתה היא עבירה פלילית, אבל מה עם מוסר ודרך ארץ? רבים מעריכים כי אלו צעירים, אז לבטח שמדובר בשלט שבו מתנוסס שמו של מנוח, ובמקרה זה יהודה מדהלה ז"ל, ממייסדי אגודת שעריים ודמות שתרמה רבות לספורט ולקהילה ברחובות, כדאי שהדור שלא ידע...יידע, וייתן כבוד. חבל שייזכרו מהעונה הזו אירועי אלימות, ולחלוטין לא ראוי שהדרבי הזה יהיה רווי באמוציות מעבר ליריבות.
אסור שייזכרו מהעונה רק את מקרי האלימות
אחרון, לגבי מהלך פיטורי שלומי עמר במרמורק. מלבד העובדה שהוא נכנס לסטטיסטיקה הזויה (בשעריים פיטרו שני מאמנים אחרי פתיחה סבירה, ואחרי רצף של 10 ניצחונות), בעיני, הוא היה מועמד למאמן העונה בליגה א'.
אני יודע שהוא כבר היה על סף סיכום במרמורק לעונה נוספת, ואף החל לתכנן את העונה הבאה, אבל כנראה שלא סתם שולחים מאמן במצב כזה הביתה, שהכל רץ ודופק ויש רוח חדשה, חיובית בריאה וטובה במועדון. הרי גם הקהל תמך בעמר, רק שבין הגירסאות - התחושה היא שהקואוץ' עצמו לא השכיל להפנים כמה דברים שקשורים בהתנהלות, מי באמת הבוס שלו והיכן מסתיימים הגבולות של מאמן. חבל, אבל הניצחון שבהפסד הוא הלקח, ומוטב שעמר ילמד מהשיעור - כי הוא יכול להגיע רחוק, ומקצועית הוא בהחלט אחד שעשה והצליח.
השאלה כעת, איך הדבר ישפיע על מרמורק, וזה מבחן עבור זורי שעובי, היו"ר החדש שבאמת מכניס דפוסי ניהול ורוח חיובית לאדומים. הוא קיבל יחד עם חברי העמותה של מרמורק את ההחלטה הראשונה המשמעותית בקדנציה שלו, ולהערכתי הוא גם ישלים אותה עם מינוי מקצועי חדש, ואולי אפילו מפתיע יותר.
שלומי עמר- ממאמן העונה הופך לפספוס גדול (רמי גרידיש)