מבט מהצד: סיכום המחזור מזווית שונה

ארז נעמן מסכם מחזור בדרום: לנס ציונה וכפר קאסם אסור לוותר במאבק על העלייה, שעריים מגרדת נקודות ועושה את עבודתה. מרמורק מבינה מה כוחה של אהבה וגם: מתי יפו חיברה שני ניצחונות רצופים והנתון המעניין של הפועל קטמון שיכול לעניין את מכבי שעריים

מאבק משולש בצמרת על התואר הנכסף הוא פריבילגיה שאין להרבה אוהדי כדורגל בעולם. מעטות הליגות שבהן יש מרוץ אמיתי אל עבר המקום הראשון, שלעיתים מוכרע גם בשלב מוקדם מאוד (גרמניה) או לחילופין, ברור מאליו שרק שתיים ירוצו בסופו של דבר (ליגת העל) או קבוצות שמחזיקות בהגמוניה של שנים (סקוטלנד) והדוגמאות ארוכות. גם ליגה א' דרום סבלה מאותם תסמינים, אך השנה נראה שהיא סוף סוף הבריאה - יש לנו מאבק.

נכון, מכבי שעריים סופרת כבר אלף ניצחונות רצופים, אך אי אפשר להגיד שהיא דורסת את הליגה. מעבר לכך, אפשר להגיד שהיא ממש מתקשה והשיגה את המקום הראשון בזיעת אפה. קבוצות אחרות היו מפרקות את מורשה רביעיות וחמישיות, שעריים רק 0:1. אבל - ויש אבל גדול, כל שחקן בספרד יגיד לכם שכשהוא בא לשחק מול ברצלונה (השוואה מעליבה אך רק לשם המטאפורה) הוא נותן את כל האקסטרות שלו, כיוון שבכל מקרה אין לו מה להפסיד. אם יפסיד, יגידו שזה היה ברור. אם ינצח או יחלץ תיקו, הוא יהיה בכותרת הראשית של העיתון. אותו דבר עם שעריים.

מיליוני שקלים פוזרו ללא רחם על האדמה החרוכה ברחובות, שכבר שנים מנסה להתרומם בחזרה את המחוזות המקצועניים של הכדורגל הישראלי ונראה שהשנה זה סוף סוף יקרה בעזרת ארנקו הבלתי נגמר של אלדד פרי, שהפך את שעריים לקבוצת פליטי ליגת על/לאומית אשר משתעשעים בליגה א' בדרך למטרה: עליית ליגה.

גיל יצחק. לוקח את שעריים לבד לליגה הלאומית (אביחי חיים)

מי שנמצאות כאן ולא משחקות באילו, הן נס ציונה ומ.ס כפר קאסם - שהשבוע סיפקו תוצאות מחרידות. טוב, זה יכול לקרות בדרך, אך זה לא אומר שהשתיים יצאו מחוץ למירוץ - להיפך. גם נס ציונה וגם כפר קאסם יגידו בפה מלא שיותר קל להשיג את המקום הראשון מאשר לשמור עליו ועכשיו, רגע לפני שבועיים קריטיים בהם שעריים תשחק מול השתיים בזו אחר זו, זו גם הזדמנות להגיע משוחררות יותר, לשחק כדורגל ואולי אפילו לחשוף איזה בלוף קטן שמסתתר מאחורי שורה של תוצאות 0:1. תפסידו? לא נורא, זה היה ברור. תנצחו או תחלצו תיקו? למחרת תהיו בכותרת הראשית - ותחשבו על זה.

הייתי רוצה לגעת באחת הקבוצות הכי מרגשות במדינה: מכבי קביליו יפו. נכון, היא כבר לא הנסיכה הלבנה, יותר נראית כמו לכלוכית, אבל היא נלחמת, היא כאן, מנסה בכל כוחה להתאזן וחולמת ביחד עם אוהדיה על 10,000 אוהדים לבנים בבלומפילד - במשחק עלייה לליגה הלאומית.

קשים הם חייה של קבוצה בליגה א'. אפשר להיתקע שם שנים רבות (תשאלו את עמישב) ולמעשה להפוך ל"קבוצה פרווה", משהו שיפו לא יכולה להרשות לעצמה להיות. מינויו של אורי קרגולה הוא אחד המהלכים שיכול להפיח רוח חיים בפרויקט הנפלא הזה, שאוהדיו נעלמים, הצלחתו נשכחה וחשיפתו קטנה ככל שעובר הזמן.

שחקני יפו עם קרגולה. חוזרים לרגש (אביחי חיים)

יפו זה מקום שמונע מרגש ומהצלחות, מאהבה חסרת תנאים לכוכבים שעל המגרש, מקום שממליך מלכים בהינף שרביט ומגרשם בהינף יד. הקבוצה תצליח? האוהדים יגיעו בטירוף וידחפו אותה עוד. הקבוצה תדשדש? בכל שבוע תראו פחות ופחות חולצות לבנות. גם ניסיונות ליצור איזו יריבות שחצי קיימת עם הפועל אזור הצנועה הפך להיות משהו מביך כיוון שמדובר בשני מועדונים שפעם יצרו כאן עניין והיום, מה ההבדל ביניהם? מועדונים פרווה. 

שני הניצחונות שיפו השיגה הרבה יותר משמעותיים מהרצון שלה להישאר בליגה. פעם אנשים היו פוחדים להגיע למשחק חוץ מול יפו, סימנו בתחילת השנה את המשחק כ"משחק שכל נקודה בו היא בונוס" וכיום יפו כבר לא מרתיעה. שני ניצחונות רצופים, מרשימים ובדיוק בזמן - יכולים להחזיר ליפו את הדבר שאבד לה: הכבוד. הפעם האחרונה שיפו ספרה שני ניצחונות רצופים הייתה לפני יותר משנה, ב-17.10.14, עת גברה 0:1 על נס ציונה לאחר שבשבוע לפני כן פירקה 0:3 את בית"ר כפ"ס. אגב, שבוע לאחר מכן ניצחה את אזור 0:2 והשלימה שלושה ניצחונות רצופים. מאז? נתיב הידרדרות מביך.

ומה דעתכם על הפועל מרמורק ואוהדיה הנפלאים? נכון, יש מספר קבוצות בליגה הזו שיש להם הרבה אוהדים (יפו, שעריים, מרמורק, כפר קאסם וכו'..) אבל כולם יסכימו שהתשוקה שמאפיינת את הבחורים באדום היא משהו שאי אפשר ללמד בבית ספר לאוהדים - זו אהבה אמיתית. הם כבר היו בשיא - ומנסים כעת, לאחר מאבק ממושך שקצת השכיח את היופי שבשכונה המשתוללת מתחת לסכך, להחזיר עטרה ליושנה.

אוהדי מרמורק. האהבה אכן מנצחת (אביתר ברק)

אחיקם עותמי, איש ערכים ואוהד מרמורק בכל רמ"ח איבריו, עושה לילות כימים ביחד עם חבריו כדי להחזיר את הטעם המתוק לימי שישי בצהריים, הוא מאמין בכל ליבו שהחבר'ה האלה יכולים להחזיק את הקבוצה הזו בחיים - והוא גם צודק. האוהדים האלה, שגרונם ניחר כשהם שרים "שיגעת אותי", שמביאים את ילדיהם לשבת על ספסל מעץ בשעת צהריים חמימה, שקונים גרעינים בקיוסק ומרביצים איזו בדיחה עם המוכר, שאת פניהם מקבלים בכניסה אוהדים כמוהם בדיוק, הם הלב הפועם של הפועל מרמורק - האהבה מנצחת.

לסיום, ניגע בנתון מעניין שלא בטוח שמכבי שעריים מודעת אליו. בעונה שעברה הפועל קטמון ניהלה מאבק משולש עם עירוני נשר והפועל הרצליה על העלייה לליגה הלאומית. בסופו של דבר, היא העפילה מבלי לנצח אף אחת מהן (תיקו והפסד מול כל אחת). כרגע, שעריים לא ניצחה אף אחת מיריבותיה, אך גם אם תפסיד לשתיהן בשבועיים הקרובים - עדיין יש תקווה.