כאשר התקשרתי לראשונה אל קשר הפועל קטמון, סמיר עבד אל- חי, קראתי לו כל הזמן עבד. לאחר זמן מה, זה כבר החל להימאס עבורו והוא ביקש ממני ומכולם שיקראו לו סמיר. אני כמובן נעניתי לבקשתו של השחקן הצעיר (22) והמוכשר.
סמיר שיחק בעונה שעברה בקרית מלאכי קבוצת "העגלקטיקוס" של ליגה א'. בסיום העונה קריית מלאכי רצתה שהוא יישאר, אך כנראה שסמיר הרגיש שהם לא היו רציניים מדי בנושא והחליט לעזוב את הקבוצה. "נהניתי מאוד בקריית מלאכי", מדגיש. היה כסף במועדון אך לא ידעו מה צופן העתיד. קריית מלאכי, מאוד רצו שאשאר אבל הם לא היו החלטיים מספיק". סמיר הגיע למועדון הפועל כפר סבא בראשותו של המאמן אסי דומב, סיכם את תנאיו אך הרגיש בליבו שזה לא הזמן להיות שחקן ספסל בליגה הלאומית. לאחר ההתלבטות, הגיעה ההצעה ממנכ"ל הפועל קטמון, אורי שרצקי, שפנה אליו בבקשה להצטרף להפועל קטמון. "דיברתי לפני החתימה עם מאמן הקבוצה, עופר טלספפה, שהסביר לי לאן פניי מועדות. לאחר מכן הרגשתי שהחלטתי נכון בלב שלם והיום אני בהפועל קטמון".
למרות שאתה מעט מעוד זמן במועדון, הפכת לאהוב מאוד על הקהל הירושלמי.
"ברוך השם בגלל שעשיתי משחקים טובים אז כולם מתלהבים", מצטנע. "עכשיו הכל טוב ויפה, אבל במשחקים הלא טובים ושלא כל כך הולך אנחנו נצטרך את הקהל איתנו. במשחקים הראשונים בליגה היינו מחוברים נהדר, אבל לא ניצלנו את המצבים ולכן התוצאות נראו כמו שנראו. באנו למשחק הראשון נגד כפר שלם בבית בטדי, עם הלחץ הגדול ולא רצינו לאכזב את האוהדים. אני מאמין שעם הזמן רק נלך ונשתפר גם מבחינת התוצאות ולא רק ברמת הכדורגל".
סמיר: "שלא כל כך הולך אנחנו נצטרך את הקהל איתנו". (צילום: לירן דורף)
ניצחון גדול ויוקרתי, היה במחזור שעבר על מכבי קביליו יפו.
"היו לנו משחקים ששיחקנו הרבה יותר טוב ויצאנו תיקו", מסביר. "לא היה לנו משחק גדול אבל מבחינתנו עשינו את העבודה, ניצחנו בבית, והשגנו את 3 הנקודות. הייתה החמצה גדולה במשחק של משה ביטון מול שער ריק, כך שצריך גם מזל בכדורגל לא רק כישרון ויכולת".
הקהל הקטמוני, נותן תצוגות עידוד פעם אחר פעם.
"האוהדים של קטמון נותנים לי אנרגיה בגוף כאילו שתיתי עכשיו משקה אנרגיה", צוחק."כאשר אנחנו מאבדים את הנקודות, פחות כואב לנו עלינו אלא בעיקר על האוהדים הנפלאים שהולכים איתנו לכל מקום. אני וחבריי לקבוצה, מודים להם ומקווים שנשמח אותם גם בעתיד בהגשמת המטרה- לעלות לליגה הלאומית. נכון אנחנו לא אוהבים להצהיר זאת, כי ידוע שקטמון הוא מועדון שמחייב אותך להיות בצמרת. יש כאן שחקנים טובים ומוכשרים מאוד, ככה שלא בכל ראיון אנחנו צריכים להגיד את זה כי זה ברור מאליו".
הפטיש, המגל, האינטרנציונל, והחולצה האדומה. (צילום: אביחי חיים)
יש מה לומר על קפטן הקבוצה, שי אהרון?
"שי אהרון הוא שחקן ענק, הוא האנשים האלו שהילדים תולים פוסטרים עבור שחקן כזה. זו שאיפה לכל שחקן לשחק איתו, הוא סמל בירושלים, אדם מכבד, הנוכחות שלו על המגרש מורגשת במשחק והוא כמו מאמן על המגרש לפחות עבורי".
מחר, משחק צמרת קלאסי על המקום הראשון בטבלה נגד עירוני בת- ים.
"יהיה משחק קשה מאוד את זה כולנו יודעים. יש לבת- ים שחקנים מאוד טובים ששיחקו ברמות הגבוהות, אבל אנחנו באים לנצח את המשחק. אני יודע שזה לא הולך להיות פשוט אבל מבחינתי שמות לא משחקים, כאשר אני עולה למגרש אני לא מכיר את השחקנים. אני חושב שאם לא יהיו הרחקות מוזרות ופציעות למיניהם נשלוט במשחק, ואני מקווה שנשיג את 3 הנקודות".
