כאחד ששיחק בליגות הנמוכות, יצא לי לא פעם לשחק בהר הגעש של טדי, מול הקהל הדוחף והחם של יפו, מול השירה הבלתי פוסקת של אוהדי שעריים, ואף מול הקהל האמוציונאלי של קרית מלאכי. אני אומר לכם בכנות שאין דבר יותר מרגש ומפעים מאשר לראות את הקהל הזה מול העיניים בחימום שלפני המשחק. השנה, לאחר שקבוצות הצמרת הקבועות התחמשו בשחקנים מוכשרים מן המניין, ו"עלייה" היא כבר לא מילה גסה, ישחק הקהל תפקיד מרכזי בניסיון הקבוצות להגשים חלום ולעלות לליגה הלאומית.
הקהל של קטמון, שווה הרבה נקודות בטדי. (צילום: אמיר דבי)
בקטמון יודעים שלאחר חילוף המשמרות בין זדה לטלספפה חייבת הקבוצה להיראות טוב כבר במחזורים הראשונים. הקהל של קטמון ידוע בסבלנותו וראשו של המאמן לא יערף כבר בתחילת העונה. טסלפפה יקבל ימים של חסד מהקטמונים אך לא יותר מדי. עם תקציב של 2.3 מיליון שקלים, אסף עזו בהגנה ושי אהרון בהתקפה, הקבוצה תהיה חייבת לייצר תוצאות טובות כבר בפתיחת העונה בכדי לרצות את הקהל, שבכל מקרה ילך אחריה באש ובמים. אך גם לו תפקע הסבלנות בסופו של דבר במקרה של כישלון חרוץ. הקהל של קטמון שווה הרבה נקודות גם במגרשים הקשים - הוא דוחף, צבעוני ובעל רפרטואר רחב של שירים שלא מביישים קבוצה בליגת העל. הביטחון שהקהל יתן לשחקנים יוביל את הקבוצה למאבק עד הסוף - שילוב מנצח!
הקהל הגדול של יפו, האם בסוף העונה הקהל הגדול של יפו ימלא את בלומפילד במשחק עליה של הקבוצה? (צילום: גיא חזקיהו)
בקבוצה המיתולוגית של יפו המצב די דומה. מדובר, כידוע, בקבוצת אוהדים שרכשו מניות ומעורבים בהחלטות ההנהלה. המנויים נמכרים מראש, כאשר הורים, נשים, וילדים, מגיעים לכל משחק. והציפיות? בשמיים. השנה השאירה יפו את כל הסגל מהעונה שעברה, אותו מעטר גם הצמד אוננה-סקחפי, וצירפה את חלוץ ליגת העל משה ביטון, ואת היהלום סוהייב פראג' ממכבי פ"ת. אין ספק שעם סגל שחקנים שכזה המטרה היא ברורה, ורק הליגה הלאומית עומדת לנגד עיניהם של הבולגרים היפואים. בהיעדר מגרש ביתי אימצו ביפו את המגרש העירוני בחולון וזה הפך לביתה של הקבוצה מיום הקמתה. השחקנים והקהל מכירים כל פינה במגרש וביציע, וזהו למעשה ביתם ומבצרם. אוהדי יפו יהיו חייבים לתת שקט תעשייתי לצוות האימון, וסבלנות, מילה שלא מתקבלת בהבנה בקרב הבולגרים באופן מסורתי, חייבת לשחק תפקיד משמעותי לאורך העונה. בסוף העונה מקווים ביפו לשחזר את משחק העלייה מליגה ג' ל-ב', ולפוצץ את בלומפילד שוב בעשרת אלפים יפואים משולהבים.
מכבי שעריים, מחכים לדרבי מול מרמורק. כאשר אלפי אוהדים צפויים לדחוף לניצחון. (צילום: אביחי חיים)
העולה החדשה מרחובות, מכבי שעריים, מוסיפה השנה הרבה צבע וחן לליגה. לא מפתיע לאור העובדה שבכל משחק ביתי מגיעים למגרש הישן בשכונה כ-800 צופים. כמובן שנתונים אלה מתיחסים לעונה שעברה, בה הקבוצה שיחקה בליגה ב'. השנה, בליגה השלישית בישראל, מקווים בקבוצה להכפיל את המספרים במשחקי החוץ והבית. הקהל של שעריים ידוע בשירתו האדירה וכל שחקן יריב שמגיע לכיוון הקהל של הרחובותים מקבל מנה גדושה ויפה של זרם מים מפיותיהם. במשחק העלייה בעונה שעברה נגד הפועל אזור היינו עדים לכוחם של השערוקים, כאשר צבא של כ-5000 אוהדים הגיע לאצטדיון בראשון לציון ודחף את הקבוצה לניצחון במשחק הכי חשוב של העונה. אין ספק שהמגרש בשעריים הוא הביתי בליגה, ולאחר שהקבוצה נבנתה נכון וטוב מבחינה מקצועית לליגה א', יכולים בקבוצה לפנטז על הצמרת הגבוהה. עם זאת, מצב הדשא במגרש הוא לא מהמשובחים בארץ, וכפי שזה פוגע בקבוצה היריבה, זה גם יפגע גם בשחקני שעריים. בינתיים, הקהל של שעריים מחכה למחזור הראשון בקוצר רוח לדרבי מול מרמורק ועדני. זו תהיה יריית הפתיחה שלהם וגם אנחנו מצפים לכך בכיליון עיניים.
כמו בכל מקום בעולם, קבוצה שיש לה קהל שואפת להצלחות ותארים. בעונה שעברה הקהל של מכבי יבנה הגיע במספרים יפים במשחקי ה"מאני-טיים" והתוצאות לא איחרו להגיע - הקבוצה עלתה לליגה הלאומית. גם השנה הקבוצות עם המסורת והקהל ידברו חזק בצמרת הטבלה ולנו נשאר רק לחכות וליהנות מתצוגות עידוד "יפות יפות שבא לבכות". בהצלחה!
לתגובות:naorb555@ealla.co.il
