בעונה שעברה ליגה א' דרום היתה ליגה שוויונית ולא צפויה. מכבי יבנה העפילה למשחק הפלייאוף מול אסי גלבוע למרות שהיו לה שבעה הפסדים יותר מיריבתה (9 לעומת 2), בפחות משחקים. הפער בין המקום האחרון לראשון במחוז לא היה משמעותי וכמות ניצחונות החוץ עלתה על כמות ניצחונות הבית. רבים ייחסו זאת לרמה החלשה, אבל נדמה שהסיבה האמיתית הייתה העובדה שאף קבוצה לא השקיעה יותר מדי כסף כדי ליצור פער איכותי מהשאר.
הקהל הגדול של קטמון צפוי לשמוח העונה. יש לו קבוצה שמועמדת מספר 1 לעליה העונה! (צילום: לירן דורף)
העונה הליגה תהיה עוד יותר שוויונית, אבל הרמה תהיה גבוהה הרבה יותר וזאת בזכות סגלים מאוד איכותיים שמציבות כמה קבוצות. לא בהכרח השמות ינצחו את המשחקים, אלא השילוב הקבוצתי המנצח בין צעירים שרצים ועובדים, לבין שחקנים עתירי ניסיון שימשכו את תשומת הלב. יהיו קבוצות שיסומנו כמועמדות לעליה ועלולות למצוא את עצמן מתמודדות נגד הירידה ולהיפך. יהיו קבוצות שיסומנו לפלייאוף ויסתובבו בין מקומות 10 ל-16. יהיו קבוצות שיפסידו בבית לקבוצות נחותות על הנייר ובתוצאות לא שגרתיות כיוון שאיכות הסגלים היא כזו שכל תוצאה תהיה אפשרית. מה שיקבע זו גישת המאמנים וגורמים סביבתיים נוספים.
עלייתה של מכבי יבנה ושינוי הסגל שלה שיחררה לליגה את מיטב שחקניה ומי ששם עליהם יד – הרוויח. אורי קרגולה וגיא אבן בעמישב, רפי סגל באזור, יניב בן ישי ואיתן בר במרמורק, אלה שחקנים איכותיים לליגה שנהנתה מהם אשתקד. שתי המועמדות העיקריות לעליה הן שתי הקבוצות שמצהירות על עליה מהמקום הראשון ובסדר הזה: הפועל קטמון ומכבי יפו. הן לא הקבוצות הטובות ביותר – לא בהכרח - אבל מנטאלית מי שמסמן מטרות נשגבות, משיג יתרון על אלה שרוצות להוכיח, להגיע לפלייאוף או רק לנצח את הגדולות.
כמה כייף לראות את הקהל של יפו חוגג...נקווה שהשנה הוא יחגוג עליה. (צילום: אנס אבודעבס)
קטמון עשתה מתיחת פנים משמעותית כאשר ייבאה עוד שחקנים מבחוץ על חשבון ירושלמים, ובעיקר הביאה מאמן מאזור המרכז-דרומה שמכיר את הליגה. אני לא מאלה שרואה שדרוג בעמדת המאמן, בפרט כאשר המאמן בפועל, על המגרש, הוא שי אהרון. ליאור זדה שילם את מחיר השליש האחרון של העונה שעברה אבל טביעת האצבע שלו נמרחת על כל תכנית הרכש הנוכחית ומדובר ברכש מצוין: עידן שמש הוא שדרוג בהתקפה, חי אטיאס הוא שחקן קו שני מדהים, סמיר עבד אל-חי ייתן את הגירזון לקלאסה של פוגלמן ורק ההגנה עדיין נראית כמו סימן שאלה אחד גדול. קטמון תמשיך ליפול או לקום על אהרון קשישא, שחקן שהוא מעל לליגה מקצועית ומנטאלית, והיא עלולה לשלם מחיר כבד במגרשים לא טובים או במגרשים רחבים מדי שבהם שיטת היהלום תאוורר מאוד את האגפים שלה.
מכבי יפו עשתה צעד חסר תקדים כשהשאירה את רוב הסגל מהעונה שעברה, לפחות את אלה ששיחקו, והוסיפה להם את המהירות והניסיון של בני שרקט וסוהייב פרג' שכבר היו אצלה. השאלה היא אם זה יספיק. יפו סבלה בעונה שעברה מבעיה מנטאלית שלא אפיינה אותה בשנים הקודמות: נפילה ברגעי האמת. בכל רגע שהיא התקרבה למאני טיים – היא התרסקה. במשחקים חסרי חשיבות, היא הייתה הטובה בליגה. אם יפו לא תפתח חזק את העונה, הסחרור שמאפיין אותה מאז הקמתה מחדש יכול לשבש אותה לגמרי ובליגה כל כך איכותית, זה אפילו יכול לדרדר אותה. יפו תמשיך להבליט שחקנים צעירים כמו עיני, ברקוביץ', אסף לוי, נוי וייצמן וצ'יקו דננבאום ותהיה מהירה ושובת עין ולב, אבל מה תעשה מול יריבות אמיתיות? שאלת 2.3 מיליון השקלים (שמחכים לעולה ללאומית).
אורי קרגולה, מלך השערים של העשור האחרון. האם הוא יוביל את עמישב אל עבר הליגה הלאומית? (צילום: אמי דבי)
מכבי עמישב פ"ת היא שאלה הרבה יותר גדולה. החבורה של אלמוג ספיר אפשרה לעמישב ללכת על תכנית רכש חסרת תקדים. תוסיפו לכך את המאמן הכי חד ומעודכן בליגה, אוהד בוזגלו, וקיבלתם קבוצה קטלנית, עם אורי קרגולה, מלך שערי הליגה בעשור האחרון שגם קיבל קל"ב וגם את גיא אבן בתור תמיכה רגשית מאחור. עמישב לא הייתה מעולם בסרט עליה בליגה א'. בלי קהל ועם המון ציפיות ממנה אחרי משחקי הכנה מאוד מוצלחים, היא נדרשת לחובת הוכחה. האם זה גדול עליה? יכול להיות.
באותה נשימה אפשר להעמיד לידה קבוצות כמו הפועל מרמורק, הפועל אזור ומכבי שעריים. חנן עדני החליט להשקיע השנה הרבה יותר ממה שהתרגלנו ממנו, גם במחיר של התגמשות בעקרונות הברזל שאפיינו אותו. האם זו מכבי שעריים שחזרה לעיר או שזו שיטת הפלייאוף. נראה ששתי התשובות נכונות. מרמורק מכוונת לפלייאוף ולדרבים. על עליה איש לא יצהיר שם כהפקת לקח מאכזבות העבר. גם העובדה שאופיר חיים קיבל לראשונה את המושכות כמאמן עלולה לגבות מחיר מסוים.
אזור עשתה רכש מסיבי, עם שחקנים מאוד איכותיים בכל עמדה. למעשה, לאזור יש את הסגל הכי מאיים בליגה. יש לזכור כי הקבוצה עלתה ליגה לאחר 24 שנים. לעלות שתי ליגות מב' ללאומית בתוך שנתיים זה קשה עד בלתי אפשרי, בפרט כאשר המגרש באזור הוא יתרון וחסרון. יתרון כיוון שהוא צר, חסרון כי הוא יוצר בעיה מול קבוצות עתירות קהל, מה שיביא את המשטרה לעשות לקבוצה הגבלות שאולי יכריחו אותן לנדוד למגרשים מנוכרים שיגבו מהם מחיר.
הקהל הגדול של שעריים. האם אגודת הפאר מרחובות תפתיע את כולם? (צילום אביחי חיים)
גם שעריים, העולה השנייה, עשתה רכש מאוד איכותי, ושם מנסים למנף את העלייה שלוותה בקהל שיא במשחק הפלייאוף לכיוון הדרבי במחזור הפתיחה ואולי למומנטום שיצעיד אותה קדימה. שעריים היא אגודת פאר שהייתה בשתי קדנציות בליגה הראשונה, ויש לה אנשים מנוסים בראש המערכת – מנחם איריס ושמחה גד – מה שייתן לה יתרון אפילו על אזור. השאלה מה יקרה אם לא בכל משחק יהיו 4,000 אוהדים, ואפילו לא 400?
קבוצות כמו בני אילת, הפועל כפר שלם, המועדון המאוחד עירוני קרית גת ומכבי בת-ים יכולות לטרוף את כל הקלפים. נתחיל מהסוף. דורון ממן בנה קבוצה לליגה הלאומית ויתכן שיצטרך להשתמש בה כדי לחזור לשם. שאול סמדג'ה זה שוער ברמה אחרת מכפי שמכירים בליגה, אסי ברזילי זה בלם ברמה אחרת, זיו כבדה זה קשר ברמה אחרת שלצידו יוני רביבו, ורק בחוד אפשר לזהות נחיתות מה. בת-ים יכולה, בדרכה הצנועה, לשנות את כל הסדר.
לאילת שבו אבי מלכה ועידו אליהו ואיתם בעצם חזרה הקבוצה המלהיבה מלפני שנתיים. השאלה היא האם רונן שחרור יכול לשחזר בעמדת המאמן את ההצלחה והכריזמה של איברהים אבו רקייק והאם העובדה כי קבוצות למדו את תנאי השטח באילת, יגרמו לאילת לאבד את היתרון היחסי שיש לה על הליגה: היתרון הלוגיסטי.
כפר שלם וקרית גת עשו קבוצות לא רעות שלא קיבלו את החשיפה שלהם, אבל שלבי ההתארגנות שלהן היו איטיים יותר ויתכן כי לפתיחת העונה זו תהיה בעיה. אלה קבוצות שבקלות יכולות לנצח כל קבוצה ובקלות יכולות לגלוש לחלק המסוכן בטבלה. אליהן אפשר להוסיף את עירוני כפר יונה שהיא קבוצה בלתי צפויה שמנצלת תנאי מגרש רעים כדי להשיג יתרון ביתי וגיבוש בלתי רגיל שמקנה לה הרבה נקודות.
אבי מלכה, חלוצה של אילת, האם הוא מגיע לאילת כדי להחזיר אותה לצמרת הגבוהה? (צילום: לילך וייס)
מי שלדעתי יסבלו העונה הן בית"ר כפ"ס שהעזיבה של מספר שחקנים ושל אלמוג ספיר תהפוך אותה לקבוצה פגיעה מאוד בעיקר בגלל סגנון המשחק ההרפתקני של חיים סירוטקין.
הפועל ערד מסתמנת כמי שיכולה להיות הסוס השחור של הליגה. מצד אחד, שדרוג משמעותי במגרש שישפר גם את האיכותיות של הקבוצה הביתית. מצד שני, רכש מסיבי שמגיע בעיקר מכיוון היורדת נתיבות. מצד שלישי, הריחוק יכול לעשות את שלו. ובכל זאת, שווה לזכור שזו ערד, קבוצה שלעיתים נקלעת למצבים כספיים בלתי אפשריים שמדרדרים אותה. לחבילה הזו אפשר לצרף את אורתודוכסים לוד שתנסה לשחזר את החצי הראשון של העונה שעברה, אבל עלולה להיקלע לחצי השני.
מכבי ב"ש ומכבי קרית מלאכי, שתי קבוצות גדולות עד לא מכבר, מסתמנות כרגע כקבוצות החלשות בליגה שאם לא יחול בהן שינוי משמעותי, הן עלולות לרדת בסוף העונה לליגה ב'..
