השבוע התראיין ל"גולר1" כפיר מלול ואמר ששי אהרון חוזר לאחר חודש העידרות, ושהמחץ לא אבד לקבוצה. אמש (שישי) כפיר מלול העלה את קטמון ל-0:1, הוחלף בדקה ה-60 על ידי שי אהרון, שכבש בעצמו עשר דקות לאחר מכן, והכפיל את התוצאה! תסריט כזה אף אחד לא יכול היה לדמיין!
האווירה באצטדיון ביבנה הייתה מדהימה. האצטדיון היה מלא בכ-2000 צופים, התקשורת הגיעה בהרכב מלא, ומאז שיבנה הייתה בליגה הלאומית דאז, אי-שם בשנת 82 לא זוכרים בעיר אצטדיון מלא כל כך.
הקהל של קטמון נתן את הטון בקונצרט הנפלא ביציעים (צילום: תום עותמי).
יבנה קבוצה עם מסורת, ואף זכתה בגביע הטוטו בשנת 85, אך כל זה לא עניין את הפועל קטמון ירושלים, שבאה בכדי להראות לכולם מי המועמדת הבכירה לעלות. הקהל שהגיע מהבירה לא הפסיק לעודד לשנייה אחת. מיטב מתופפי ירושלים התקבצו על הגדר עם תופים רועשים וכל היציע של קטמון חיממו את הגרונות ואת לב השחקנים. מאידך אוהדי יבנה עמדו לרב בהשתהות, וכאשר היה מהלך מול שערה של קטמון הגיבו במחיאות כפיים.
הגשם החל לרדת עם שריקת הפתיחה, מה שגרם לכדורגל על המגרש להיות קצת לא מסודר, ולרוב המשחק התנהל במרכז המגרש. לאחר חצי שעה של משחק יצאה גם השמש ועיטרה את השמיים בקשת חזקה ויפה. אומרים שקשת היא סימן למזל, ואכן וכך היה: כפיר מלול קיבל את הכדור, כבש ממרכז הרחבה, רץ אל אוהדי קטמון והלהיב את הקהל תוך כדי שירה אדירה. 0:1 לקטמון בהפסקה.
כפיר מלול חוגג את השער שלו עם הקהל הקטמוני (צילום: תום עותמי).
במחצית השנייה, המשחק נפתח בסערה, כאשר שחקני יבנה ידעו היטב שהם חייבים ניצחון. המקומיים תקפו גלים-גלים, אך ארטום טרטיאק הבלם ועמית שמש השוער היו ערניים וניקו את כל ניסיונותיהם של היבנאים.
עדי שלג מתקל את יניב אופיר (צילום: תום עותמי).
בשלב זה, קם להתחמם הסמל הירושלמי, שי אהרון, מה שהוביל לשירה אדירה של הקטמונים ביציע. בדקה השישים הקפטן החליף את כפיר מלול וסיפור האגדה התחיל.
כפיר מלול מעביר לאהרון את סרט הקפטן (צילום: תום עותמי).
אהרון רצה להשתלב במשחק מהר ככל האפשר, ומנקודת האמצע ניגש ישר לבעוט בעיטה חופשי שנעצרה בידיים של יניב בן ישי.
שי אהרון ניגש לבעיטה החופשית (צילום: תום עותמי).
אך הרצון בער בעיניו של החלוץ, שחיכה חודש כדי לחזור למגרשים, ולאחר מהלך קבוצתי נהדר נשאר לבדו מול השוער, ובקור רוח של חלוץ מהרמות הגבוהות, גילגל את הכדור פנימה – 0:2 קטמון. את צעקת השמחה שלו יכלו לשמוע בכל האיזור, ואהרון רץ מיד לקהל יחד עם חבריו ולא ידע את נפשו מאושר. מיותר לציין שהקהל של קטמון מיד הגיב בשירי אהבה לקפטן שלו, שלא נשאר אדיש הניף את ידיו והודה לקהל.
אדיר קרן לוקח את הכדור מעוז צבאג (צילום: תום עותמי).
בדקה ה-84 מאור פרץ כבש את השער המצמק לטובת יבנה, שערו השלישי של העונה בליגה. אורי קרגולה, חלוצה הפצוע של יבנה, קפץ מהכיסא, ונראה היה שהוא מת לחזור לשחק. אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי מבחינת היבנאים, ובסיום – 1:2 גדול של קטמון.
יוסי זוזוט, המאמן המפסיד. שחקניו עשו מעט מדי ומאוחר מדי (צילום: תום עותמי).
בסוף המשחק אוהדי קטמון נשארו כמעט חצי שעה אחרי השריקה והמשיכו לשיר.
שחקני ואוהדי קטמון חוגגים בסיום (צילום: תום עותמי).
שי אהרון, שללא ספק היה האיש המשמעותי של המשחק, אמר בסיום: "יש שחקנים, שלאחר שנגמר משחק כזה, אומרים: 'לא חשוב השער העיקר שניצחנו'. האמת, חשוב השער עם החזרה, שער שעזר לניצחון. התוצאה במשחק הזה לא משנה: משחק בליגה א', המגרש מלא, לא יודע מה צריך יותר בכדורגל. אני אחרון המאמינים שהכדורגל זה דרך ואנשים זה של תוצאות. אם באות התוצאות מה טוב".
שי אהרון. "מה צריך יותר בכדורגל?" (צילום: תום עותמי).
בשלב הזה שי לא יכול היה להישאר אדיש לשירת הקהל והצטרף לשירתם. החיבור בין הקהל לקפטן שלו פשוט מעורר קנאה.
ליאור זדה, מאמן קטמון, הוסיף לדבריו של שי אהרון: "ההרגשה מדהימה. היה שווה בשביל הקהל הזה! עשו פה אווירה מדהימה. זה לא ליגה א' פה, זה מדהים מה שהיה פה. וואו! איזה משחק, איזו אווירה, איזה כיף. כל כך כיף לחזור למקום הראשון לנצח ולצאת מהתקופה הזו! ומגיע לקבוצה הזו להיות בליגה הלאומית!"
יונתן כהן אמר השבוע ששי אהרון הוא לא רק כדורגלן גדול אלא ספורטאי מס' 1 בארץ. אתה מסכים?
"שי הוא ספורטאי ענק, הוא כדורגלן גדול, והוא גם אישיות יוצאת מן הכלל. הוא המנהיג הכי גדול שיש, אין עוד בנאדם כזה מדהים".
המשחק ביבנה היה אולי אחד הדברים היפים בליגות הנמוכות של ארצנו. המחויבות של האוהדים ובמיוחד אצל אוהדי קטמון, מעוררת השתאות. האווירה שהייתה במגרש פשוט מדהימה. מי שראה או הגיע אל המשחק בהחלט נהנה מהליגה, אולי הכי טובה בארץ!