הפועל הרצליה מציגה: קריסה במאני טיים

הקריסה של הפועל הרצליה בחצי גמר פלייאוף ליגה א' דרום הייתה על הקיר. הסיומת הנוראית של העונה לא הייתה דבר מה בכך. סגל צעיר? מאמן לא מנוסה? מנטליות? כנראה שכל התשובות נכונות.

הפועל הרצליה הייתה קבוצת צמרת לגיטימית העונה. מהמחזור הראשון ועד סיום העונה היא לא ירדה מתחת למקום השלישי. לפרקים נדמה היה כי היא המועמדת העיקרית לעלייה לליגה הלאומית.

בכדורגל אומרים שיותר קשה לשמור על המקום הראשון מאשר להגיע אליו. לגבי הרצליה זה היה בול. אחרי שהיא איבדה את הפסגה היא לא הצליחה לכבוש אותה מחדש והיו לה כמה וכמה הזדמנויות. דומה היה כאילו היא כלל לא רצתה בכך. 

הסגל שבנה העונה עידן דוד היה בהחלט סגל ראוי לליגה א'. לדעתי, לא יותר מכך. לכן גם לא סימנו את הרצליה בטרום העונה כמועמדת לעלייה.  
איכשהו זה התחבר. הרצליה הציגה ניצוצות של כדורגל איכותי. כולם זוכרים את החמישייה המהדהדת שלה בחצי שעה של משחק נגד מ.כ. ירושלים.
אבל הבעיה של הרצליה הייתה ההגנה. עם 32 שערי חובה קשה מאד לעלות ליגה, אלא אם ההתקפה כובשת הרבה יותר. הרצליה כבשה 46. לא מספיק. 
כאמור, הרצליה ניצבה מספר פעמים במצב של לצמק את הפער ממודיעין, אפילו לעבור אותה. היא כשלה כמעט בכולן. 

מנטליות היא שם המשחק בכדורגל. היא הייתה חסרה להרצליה וכנראה גם במאמן שלא ידע להגיב בזמן לשינויי מומנטום במשחקים. חוסר ניסיון? ייתכן. עידן דוד מאמן מוכשר, עוד נשמע עליו הרבה, כנ"ל על חלק מהשחקנים שטיפח.

ואי אפשר בלי להזכיר את סיומת העונה של הרצליה. מההפסד במשחק העונה ועד לסיומה, רשמה הקבוצה נקודה אחת בלבד. אין בלוף בכדורגל, את המשבר הזה הרצליה לקחה איתה גם לפלייאוף והתוצאה בהתאם.

מה הלאה?
לדעתי, ראשי הקבוצה צריכים לפעול כדי לשמור על הקיים. גם על המאמן. רואים שיש דרך. אולי בעונה הבאה אפשר יהיה להשלים את המשימה.

צילום: איתן ידגר